אחד מאלף / מלכי פולק

אחד מאלף / מלכי פולק

אחד מאלף/ מלכי פולק


המילים מהבהבות בעליזות, צבעי סגול ורוד מתחלפים בקצביות על חזיתות הבנינים, 

האספלט השחור, חלונות הראווה.

“ישראל עתידה להיכנס לאיחוד האפריקני, הודות לכוכב החדש”.

טוב לפגוש אותך, נתי” “מנדי גולדשטיין, לפגוש אותך מחזק את האמונה בהשגחה פרטית, 

אל תדאג לא שכחתי את עזרתך” “אה, בשמחה”

“מנדי, הכנסת אותי לפלונטר רציני תחשוב ברצינות אין לי מה להשיב לך!”

“די, בסדר, שמענו, זה הדדי”
“מנדי, ברצינות, מה חסר לך?”
“חסרים לי הרבה דברים אבל אינך יכול למלא אותם” השמים מתקדרים לרגע.
“יראת שמים, התמדה בלימוד, התנתקות מהטכנולוגיה”…
“נו, טוב” ידו המונפת בתנועה מבטלת, קופאת לרגע, ניצוץ כלשהוא מבזיק בעיניו.
***
שריר בכף ידו של מנדי מעקצץ, מאותת על הודעה חדשה.
מנדי פותח את אגרופו הקפוץ חסר סבלנות, לבני אדם אין גבולות. כך, באמצע הלילה!
למזלם אני לומד עכשיו, כי אם לא…
האותיות הצהובות מסנוורות את עיניו “מדינת ישראל”,
חריקת בלמים נשמעת מהחניון תת הקרקעי,
“מנדי היקר” נשמע רע, כך הם מתחנפים לכולם ?
“מדינת ישראל שמחה לבשר לך על המינוי לחקירת הכוכב החדש מילטניום ע”מ להכשירו לשימוש מדיני.
זכית להיות שותף בפרויקט שעתיד להוות גורם מכריע של הצטרפות ישראל לאיחוד האפריקני,
אשר יסיר את הבושה בשימוש בכוכב המאדים, צור קשר בקרוב”.
‘מה מצאה בו מדינת ישראל באברך פשוט?
אתה יודע היטיב, הרי כולם יודעים שנולדת עם i q גבוה במיוחד, כבר בבדיקה אחרי הלידה שברת שיא והצלחת להוציא את הרופאים הקשוחים ביותר,’
טוב זה לא בשבילי.
כף היד השמאלית התעוררה לחיים, מי החליט ‘לרדת לחיי’???
‘לשגע’ אותי על ימין ועל שמאל?
“וכמובן שנוכל להמציא כל מיני עבירות פליליות ע”מ להעיף אותך למאדים אם לא תשיב בחיוב”.
המילים צרחו באוזניו כלהקת עטלפים, מאדים! חלחלה אחזה בו,
תפעיל את תוכנת הצילום, המוח שידר במצוקה אתה יודע שזה לא חוקי אם רק תהיה לך הוכחה…
המסך ריק! חלישות הדעת אחזה בו איך- אני- יוצא- מזה??
למאדים! מצאו להם איום, אל תכחיש, אתה מפחד! נכון, מי רוצה לחיות בימי טרמפ, לקום בשביל כוס מים,
לכבס בגדים במכונת כביסה, להתכתב עם מחשב ומקלדת אפשר ‘להשתגע’, טוב זה לא יקרה,
למה לא?
“מנדי”??!!
ריקי נבהלה למראה בעלה היושב על הספה, ידיו תומכות בראש, ולא זע,
“ריקי אנחנו בצרות”!
ריקי מתישבת בחלישות.
“מדינת ישראל מאיימת עלי, אם לא אחקור את כוכב המילטניום אשלח למאדים”
“אני לא מבינה”
העניין הוא כך, מכיון שישראל עדיין שולחת את הפושעים למאדים,
היא נמצאת מחוץ ל”איחוד האפריקני”.
רק כאשר תפתח כוכב עצמי שישמש כבית כלא, כמו שאר המדינות המפותחות
תוכל לזכות בפריבלגיות הניתנות לשועי עולם.
“הכל טוב, יפה וידוע, אבל, למה זה גורם לך לשבת בלילה חשוך בתנועה מעוררת רחמים?”
“ריקי חכי, עדיין לא הגעתי לעיקר, הם פנו אלי בהצעה להצטרף לשירות החקירה הישראלי לפיתוח כוכב המילטניום.
“סירבת, כן?”
הייתי מסרב, אבל הם רוצים לשלוח אותי למאדים, אותי!
שעבירת החוק החמורה ביותר שעשיתי היא תלישת עלה מעץ בסכנת הכחדה.
שריר קפץ בלחיו השמאלית “מדינה של גיהנום”!
המילים נתזו מפיו בכעס, יללת תן בודד נשמעה מרחוק.
לא יקום ולא יהיה!
“אולי עדיף כבר לטוס למאדים”
“את לא רצינית!”
“אני דווקא כן, תחשוב, יש שם כבר קהילה מפותחת של יהודים ‘עברינים’
נכון שהתנאים שם לא מי יודע מה, אולם הכל עדיף מפריקת עול”
“ריקי אל תיסחפי, אבל אני בחיים לא אהיה במאדים, את שומעת?” מנדי מטיח אגרוף בשולחן,
“איני מסכים לחיות בפרימיטיביות, ללא תנאי מחיה מינימליים”
“ברור שלא מלכתחילה”
“אני אסביר לך משהו, למה כל המדינות עזבו את המאדים לאנחות
ועברו לשימוש בכוכב עצמי? חשבת על זה פעם?”
“האמת שלא”
“מימון מחיה עולה הון תועפות, כי צריך לייבא מים, חמצן, אוויר… לשבויים הכלואים שם.”
השמש מתקדמת בצעדים מונוטוניים בלי להתרגש.
“טוב ריקי, אני הולך לותיקין”
הכל משמים, אין מקרה בעולם, רגע, הוא קופא באחת.
אם הכל משמים אולי זה ניסיון שבשבילו התגלגלה נשמתך 500 שנה, שבעה רקיעים, לרגע הזה!
זה הרגע שלך! הניסיון שלך! תוכל לפתח שם מרכז רוחני, המקום יהפוך לקהילה יהודית משגשגת, אוכל להשפיע, להקים בית הכנסת, מקווה טהרה, בית דין, אסור לי לוותר כי רק אני אוכל לא להיסחף לי הגמרא מחכה, כן היא תחכה הרי לעולם לא אעזוב אותה!!
אבל… אני??? דיייי זה לא בשבילי!!!! לחיות יום יום בחברה כזו, מה יהיה עם שבת, כשרות, לימוד, לאף אחד אין ביטוח!
***
“מנדי אתה לא מרוכז היום, נכון?”
“כן”
“זה לא מתאים לך אתה יודע ?”
“כן”
“אתה פשוט לא לעניין היום שמת לב?”
“כן”
“אתה מוצא עניין במונולוג הזה?”
” כן”
אתה יודע כמה פעמים אתה עונה לי כן”
“כן”
מנחם שומט את ידיו “אתה מתכנן טיסה למאדים??”
“מאדים, שאגה נפלטה מפיו מי אמר כאן מאדים?”
“התבלבלת!” ציין ביבושת קולו יבש כעלי שלכת.
“מי, מה, סליחה שלא הקשבתי לך, מצטער, נצטרך לסיים את הלימוד”
“ה’ תודה חשבתי שלנצח תענה לי תשובות בעלות הברה אחת, תתאושש מהר חבר, ניפגש מחר!”
השמים מעוננים, עננים אפורים נשרכים בכבדות מתלבטים האם הגיע הזמן להזיל את דמעותיהם.
“מנדי מה קרה”? חבטה נוחתת על כתפו מאיימת למחוץ אותו.
“אני מבין שרצית להשקיע בנד”לן, אבל לסחוב את כל הבנינים על גבך, זה עדיין לא שמעתי”
“מה????”
“אם כן, איך כיצד אתה מסביר את הכתפיים השמוטות?”
“נתי אל תתבדח, בבקשה, לא תצליח להעלות חיוך על פני”
קמט קל התאזרח בין גבותיו ‘אולי הגזמתי??’
“מנדי, יש לי בשבילך רעיון מצוין!”
“נו, בסדר בוא נשמע”
“תזמין חלום מפותח ללילה אחד ותראה מה המניעים שלך”
“נתי, אתה אומר משהו, אך מה יעזור לי לדעת מה נמצא בתת מודע שלי, הרי אני יודע מה הבעיות שלי”
“אני מממן לך את השירות”
תמיהה מתפשטת על פניו של מנדי.
“כן, מתנה ממני כחבר”
“תודה!”
הדרך התארכה והתפתלה.
“השתכללנו כבר” פקידה נמרצת מצוות ‘חכמי חלום’ עונה בערנות.
“אדוני , אין צורך להזמין חלום, אנחנו מצמידים מעקב לחלום שלך וניתוח התת מודע נשלך אליך כעבור שש עשרה שעות”
“טוב מאוד, ברצוני להזמין ניתוח ללילה זה”
“אין בעיה, מקווה שתהיה מרוצה מהשירות היעיל שלנו”
תוצאות הניתוח של אדון גודשטיין
אתה משתוקק מאוד להענות להצעה של מדינת ישראל, מנסה למצוא אמתלאות שונות להצדיק זאת.
אני רוצה!!! החדר מסתחרר, מנדי נאנק, אני, אחד מהאברכים החשובים, המרוממים,
פשוט רוצה עם כל הכיעור של המילה. זה לא אני!!!! ליבו צורח בעוצמה ליבו נלפת בצבת רותחת, המותירה שתי כוויות עמוקות בכל צד,
מי אתה בכלל? מנדי גולדשטיין?
עוד פרחח שאינו שווה מאום!
כן, זה מה שאתה מסתנוור מכבוד, כסף, מעמד, מפחיד כיצד אדם יכול לשקר לעצמו.
חשבת שהתקדמת, קיבלת קבלות, התמדת בלימוד,
הקול הרסני, מלגלג, מלא בוז, חסר התחשבות! לא ניסיון, לא יעוד, פחדת מהמאדים!
אתה יודע להסוות טוב את רצונך מנדי, בחילה אחזה בו, אישיות כה בזויה הוא נושא בתוכו,
בעלת תאוות , מאוויים שפלים כל כך, אתה יודע טוב מאוד למה אתה מבוקש i q הנדיר שלך מעמיד אותך ‘במעמד נעלה’. מי נתן לך שכל? ה i q המקולל, מנדי מטיח את אגרופו.
תעשה משהו עם עצמך, דחוף!!!! לך, תעשה משהו עם המתנה האדירה של אלוקים, תן משהו לריבונו של עולם!
מנדי רץ כאחוז תזזית, מתיישב בבית מדרש פותח גמרא אתה יודע שאם תשקיע קצת תוכל להגיע לגדולות.
עד מהרה שקע עמוק במילים הקדושות , המרוממות…
וואו זה אדיר!!
הלומדים הביטו בתימהון באברך המוחא כפיים בעיניים בורקות כמי שהגיע אל פסגת האושר, מיד חשדו, בו איזה בן אדם בריא בנפשו יכול לשבת יומיים באותו תנוחה?
מנדי קם בתנופה “ר’ איד אתה זקוק לעזרה?”
“לא” מנדי דילג בעליזות, מאיר באור יקרות,
יהיה מה שיהיה מאדים, בית סוהר, כאן מקומך בבית מדרש.
פשוט גאונות, כל השטויות מתגמדות מול החוכמה האדירה שפגש זה עתה,
חקר כוכבים הכול הבל מעולם לא הייתי צריך להתאמץ כל כך.
נהרה פשטה על פניו, הכל ברור, מחוור, השטויות שלהם לא מענינים אותי,
אין לי צורך בבדיקת חלומות כדי לדעת זאת.
אולי אפילו טוב שאחיה במאדים.
מנדי מקיש בכף ידו את הכתובת של נתי, רוצה לשתף אותו במפנה שיחול בחייו,
תוך שניה מוצא את עצמו ברחפן מגורים של נתי.
” אתה משמח אותי כשאני רואה אותך כך” פותח נתי בעליזות,
“רק רציתי להפרד ממך, אני נוסע למאדים, אבל אומר לך בכנות הסיפור הזה היה משמעותי בחיי, מתנה משמים”
“אכן, מתנה, זכיתי להיות השליח, חבר, אתה לא טס למאדים. אני שמח שהצלחתי להחזיר לך כגמולך הטוב…”
אתה???!!!
“כן, נתתי לך מתנה שתוכל לקבל את הדברים שחסרים לך, ידעתי שתצליח לעמוד בכך, מתנה
שכל אחד זוכה לה ברגעים נדירים בחייו, רגעי התלבטות וקושי, רק אחד מאלף מכיר בכך שקיבל מתנה…”

מלכי פולק

מלכי פולק

בוגרת קורס כתיבה יוצרת מבית פוטש הפקות

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד