אמא וילד מול הכותל / פריידי לינדר

אמא מתפללת מול כותל

אבא. אני עומדת, מתפללת, כמעט מתבלבלת,

לזהות את הכותל לא מצליחה, גם הוא כנראה חבש מסכה.

ילד מתפלל מול כותל

השם, כמה טוב לי. הגעתי לכאן להתפלל, אפשר כאן כמעט להתבלבל.

זה מרתק הקפסולות ואינספור מסכות, ואמהות שכך להתפלל מצליחות.

אמא

אבא, מעומק ליבי מתחננת, לנו עזור, שבבריאות את התקופה נעבור.

שלא נידבק, לא נצא חיוביים, שלא נאלץ להישאר בביתנו ספונים.

ילד:

ה' בשמיים, אני מבקש ממך, תעזור. לפעמים אני רוצה… לפני שהקורונה תעבור,

כן… שנידבק. שנצא כבר חיוביים, ניפגש עם כולם שבמלונית נהנים.

אמא:

אוי, אתמול האלכוג'ל נשפך על הרצפה, רחלי החליקה, קיבלה מכה.

קשה לי עם המהומה והבלגן, אנא, קח כבר את הקורונה מכאן.

ילד:

היה נחמד עם האלכוג'ל שנשפך על הרצפה, כולנו שיחקנו, עשינו "החלקה"

היה שמח, מלא צחוקים ובלגן, לא רוצה שתיקח את הקורונה מכאן.

אמא:

רציתי לבקש גם, שלא נשכח, מסכה שכל אחד תמיד ייקח.

שלא תאבד, שלא תיקרע. שלא יקרה חלילה משהו רע.

ילד:

רציתי לבקש, שלפעמים נשכח, ומסכה פתאום מישהו לא ייקח,

או שתאבד ואולי תיקרע, יהיה כאן שמח. לא נורא…

אמא:

עזור אבא, שילדי יבי כבר, שקורונה זה לא משחק, שיגדל. על ההוראות החשובות לא יצחק.

הקורונה מסוכנת. דורשת זהירות, לא זלזול! שיציית לכללים למרות הבלבול.

ילד:

אני בבת אחת מבין שקורונה זה לא משחק, צריך להיזהר, על דברים אחרים אולי נצחק.

הקורונה מסוכנת, דורשת זהירות, לא זלזול! כן, אציית לכללים למרות הבלבול.

אמא וילד:

יצאנו מהקפסולה, מהכותל נפרדנו, אמא ובן יחד התפללנו. הלוואי וה' יקבל התפילות, ישלח בריאות לחולים ולחולות.

ימנע מגיפה מעם ישראל, ישלח לנו גואל מהר מהר, ובינתיים נלמד כמה שיותר, להישמר ולהיזהר.