בס"ד
לְהוֹצִיא אֶת הַמִּשְׂחָקִים מֵהַקֻּפְסָה
נְקִישׁוֹת נִשְׁמְעוּ מִדֶּלֶת הָאָרוֹן. חַלָּשׁוֹת כָּאֵלֶּה.
פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת, כַּדּוּר יָרֹק הִתְגַּלְגֵּל הַחוּצָה מִתּוֹךְ הַסַּלְסִלָּה, וַעֲרֵמַת בֻּבּוֹת בַּד הִסְתִּירָה אֶת הַפָּנִים שֶׁל שִׁימִי.
"מִישֶׁהוּ דָּפַק כָּאן?" שָׁאַלְתִּי. "אֲנַחְנוּ דָּפַקְנוּ", עָנָה לִי קוֹל קָטָן וְצַפְצְפָנִי. לְמִי שַׁיָּךְ הַקּוֹל הַזֶּה? הָעֵינַיִם שֶׁלִּי בָּדְקוּ אֶת כָּל הַחֶדֶר וְלֹא מָצְאוּ כְּלוּם. "נָמוּךְ יוֹתֵר, תִּתְכּוֹפְפִי וְתִרְאִי אוֹתָנוּ", אָמַר הַקּוֹל הַהוּא. הָעֵינַיִם שֶׁלִּי נָפְלוּ כִּמְעַט אֶל הָרִצְפָּה כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתָם: שְׁנֵי אַנְשֵׁי פְּלַסְטִיק קְטַנִּים. נִדְמֶה לִי שֶׁלְּקוּרְמַן מִלְּמַעְלָה יֵשׁ כָּאֵלֶּה, כַּנִּרְאֶה נָפְלוּ מֵהַחַלּוֹן אוֹ הִתְגַּלְגְּלוּ לְכָאן אֵיכְשֶׁהוּ מֵחֲדַר הַמַּדְרֵגוֹת.
"פְפְפפףףף!" נָשַׁפְתִּי. נָפַלְתִּי מֵהָאָרוֹן הַחוּצָה, רַק בְּנֵס לֹא הָפַכְתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הַמּוּזָרִים. צְעָקָה מְבֹהֶלֶת נִשְׁפְּכָה לִי מֵהַפֶּה: "מִמָּתַי אַתֶּם יוֹדְעִים לְדַבֵּר??"
מִישֶׁהוּ קָפַץ מִתּוֹךְ הַסַּלְסִלָּה וְהִשְׁפְּרִיץ אֶת הַבֻּבּוֹת לְכָל כִּוּוּן. שִׁימִי הִסְתַּכֵּל עָלַי וְהָעֵינַיִם הָעֲנָקִיּוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ דּוֹמוֹת לְעֵינֵי הַפְּלַסְטִיק שֶׁל הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים.
"מָה?" שָׁאַלְתִּי אֶת שִׁימִי וְהִסְתַּכַּלְתִּי אֵלָיו בַּחֲזָרָה.
"סִימִי!" הוּא הֶחֱזִיק בַּשַּׁרְווּל שֶׁלִּי וְהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ הָיוּ מְבֹהָלוֹת. "אַתְּ מְדַבֶּרֶת לְעַצְמֵךְ!"
"לֹא נָכוֹן!" כִּמְעַט נֶעֱלַבְתִּי. "הִגִּיעוּ לְכָאן אוֹרְחִים, וַאֲנִי מְקַבֶּלֶת אוֹתָם יָפֶה".
"אוֹרְחִים!" הָעֵינַיִם שֶׁל שִׁימִי הִתְגַּלְגְּלוּ אֶל כָּל הַחֶדֶר. "תִּתְכּוֹפֵף, תִּתְכּוֹפֵף", אָמַר הַקּוֹל הַצַּפְצְפָנִי. הָעֵינַיִם שֶׁל שִׁימִי נִפְתְּחוּ כְּמוֹ שְׁנֵי עִגּוּלִים גְּדוֹלִים מְדֻיָּקִים כְּשֶׁהוּא הִתְכּוֹפֵף אֶל הַגֹּבַהּ שֶׁלִּי, סָמוּךְ לָאָרוֹן.
"נָעִים מְאֹד", אָמַרְתִּי לִשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים. "אֲנִי סִימִי" אָמַרְתִּי, וְהִצְבַּעְתִּי לְכִוּוּן הָאָח הַמְבֻלְבָּל שֶׁלִּי. "וְהוּא שִׁימִי. שִׁימִי וְסִימִי, לֹא קָשֶׁה לִזְכֹּר".
"עַכְשָׁיו גַּלּוּ לָנוּ מִי אַתֶּם" אָמַר שִׁימִי בֵּין הַשִּׁנַּיִם הַנּוֹקְשׁוֹת שֶׁלּוֹ. אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק שָׁתְקוּ מְהֻרְהָרִים, אוּלַי הֵם עוֹד לֹא הֶחְלִיטוּ אֵיזֶה שֵׁם כְּדַאי לָהֶם לִבְחֹר. הָיָה לָנוּ זְמַן לִבְחֹן אוֹתָם. לָאִישׁ הַיְמָנִי הָיוּ פָּנִים צְהֻבּוֹת מַבְרִיקוֹת וּפֶה אָדֹם קָטָן, עֵינַיִם לְבָנוֹת גְּדוֹלוֹת עִם אִישׁוֹנִים שְׁחֹרִים קטנים, שצחקו בלי קול. עַל הַפַּרְצוּף הַצָּהֹב שֶׁלּוֹ הוּא חָבַשׁ כּוֹבַע כָּחֹל מַצְחִיק, וְאֶל הַמִּכְנָסַיִם הַכְּחֻלִּים שֶׁלּוֹ הָיוּ מְחֻבָּרִים שְׁלֵייקֶס אֲדֻמִּים.
לָאִישׁ הַשֵּׁנִי הָיוּ פָּנִים וְרֻדּוֹת וּנְבוֹכוֹת, כּוֹבַע יָרֹק עַז וּמִכְנָסַיִם בְּצֶבַע הַדֶּשֶׁא.
"אֲנַחְנוּ מְחַכִּים לִתְשׁוּבָה", אָמַר שִׁימִי וְהַשִּׁנַּיִם שֶׁלּוֹ נִרְגְּעוּ סוֹף-סוֹף.
"אֲנַחְנוּ אורחי החורף, בִּשְׁבִילְכֶם", צִפְצֵף הָאִישׁ הַיָּרֹק וְהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ נִרְאוּ בֶּאֱמֶת קְפוּאוֹת מַמָּשׁ.
"אורחי החורף"… גִּלְגַּלְנוּ אֶת הַמִּלִּים הַמּוּזָרוֹת עַל הַלָּשׁוֹן שֶׁלָּנוּ. "וּמָה הַתַּפְקִיד שֶׁלָּכֶם?" שָׁאַל שִׂימִי, מְמַצְמֵץ.
"יֵשׁ לָנוּ תַּפְקִיד חָשׁוּב", אָמַר בַּעַל הַפָּנִים הַצְּהֻבּוֹת וְנִסָּה לִמְתֹּחַ אֶת הַגּוּף הַקָּטָן שֶׁלּוֹ עַד לַסּוֹף הַפָּאנֵל.
"הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ הוּא לְגָרֵשׁ אֶת הָרְבִיעִיָּה הַמְעַצְבֶּנֶת מֵחַדְרֵי הַיְלָדִים", אָמַר בַּעַל הַכּוֹבַע הַיָּרֹק, ונדנד את הרגליים הקטנות שלו מצד לצד.
"רְבִיעִיָּה?" שָׁאַלְנוּ שְׁנֵינוּ בְּמַקְהֵלָה. "רְבִיעִיָּה מְעַצְבֶּנֶת? אַתֶּם אֲנָשִׁים מוּזָרִים מְאֹד", אָמַרְתִּי.
הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים הרחיבו את החיוך שלהם, כאילו אמרנו להם מחמאה. "מֵאָז שֶׁהִגִּיעַ הַחֹרֶף הִגִּיעָה הָרְבִיעִיָּה הַזֹּאת לְהַרְבֵּה חַדְרֵי יְלָדִים. הָיִינוּ שָׁם וְשָׁמַעְנוּ בְּמוֹ אָזְנֵינוּ".
הִסְתַּכַּלְתִּי עַל אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק החמודים, לֹא בָּטוּחַ שֶׁגִּלִּיתִי עַל הַפָּנִים שֶׁלָּהֶם אָזְנַיִם, אֲבָל מֵילָא.
"הָרְבִיעִיָּה הַזֹּאת הֵבִיאָה כְּבָר הַרְבֵּה צַעַר. אֲפִלּוּ דְּמָעוֹת הִיא הֵבִיאָה". הִקְשַׁבְנוּ מְרֻתָּקִים לְדִבְרֵי הָאֲנָשִׁים הַקְּטַנִּים, מְמוֹלְלִים אֶת הַצַּמּוֹת שֶׁל בֻּבּוֹת הַבַּד. "כָּל כָּךְ הַרְבֵּה צַעַר, לַיְלָדִים וְגַם לָאִמָּהוֹת".
"הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה שֶׁלָּנוּ הִיא", אָמַר הָאִישׁ בַּעַל הַפָּנִים הַצְּהֻבּוֹת, "שֶׁלֹּא קָשֶׁה לְגָרֵשׁ אוֹתָהּ בִּכְלָל, אֶת הָרְבִיעִיָּה הַמְעַצְבֶּנֶת".
הִסְתַּכַּלְתִּי עַל שִׁימִי, גַּם הוּא שָׁכַח לִסְגֹּר אֶת הַפֶּה, וְהָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, הָעֲנָקִיּוֹת, הָיוּ דְּבוּקוֹת אַל אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק.
"נִשְׂמַח לִשְׁמֹעַ אֵיךְ מְגָרְשִׁים אֶת הָרְבִיעִיָּה הַהִיא", אָמַרְתִּי לְבַסּוֹף. "אֲבָל לִפְנֵי כֵן אֲנַחְנוּ דּוֹרְשִׁים לָדַעַת מִיהִי הָרְבִיעִיָּה וּמֵאַיִן אַתֶּם מַכִּירִים אוֹתָהּ".
"כָּאן הִיא בֶּטַח לֹא נִמְצֵאת", אָמַר שִׁימִי וּבָדַק אֶת הַחֶדֶר מִכָּל צַד.
שְׁנֵי אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק הִנְהֲנוּ בְּבַת-אַחַת וּמָתְחוּ אֶת הַפֶּה הָאָדֹם הַקָּטָן שֶׁלָּהֶם לְחִיּוּךְ דַּקִּיק. "שימי, אני חושש שיש לך טעות", אָמַר בַּעַל הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת. "הִיא בְּהֶחְלֵט נִמְצֵאת כָּאן, הָרְבִיעִיָּה".
"לָרְבִיעִיָּה הַזֹּאת קוֹרְאִים", הֵם אָמְרוּ בְּיַחַד, רֶגַע לִפְנֵי שֶׁנִּגְמְרָה לָנוּ הַסַּבְלָנוּת, "לָרְבִיעִיָּה הַזֹּאת קוֹרְאִים: 'אֵין-לִי-מָה-לַעֲשׂוֹת'!"
