נשאלת כאן שאלה עמוקה: מה משמעותן של מאתיים שנות גאולה בהן חזרה המלכות ועבודת המקדש, בתוך אלפיים שנות גלות וחושך??? אלא, זהו סודם של ימי החנוכה, אשר הם כקרן אור המבליחה באפילה, ונותנת את הכוח להתמודד עם החושך מסביב. האור הזה אינו נותן לנו לטבוע בתוך תקופה ארוכה ורצופה של חושך, ולא לחשוב שהחושך יישאר לנצח. הוא עוזר לנו לתת מקום ומשקל לנקודות האור, לטוב שמופיע – אף אם הוא מעט.
לא פעם את מרגישה שאת נמצאת בחשכה. "וחושך – זו יוון" (בראשית רבה ב'). ופירושה של המילה "יוון" הוא 'בוץ', כמו שנאמר: "טבעתי ביוון מצולה" (תהילים ס"ט, ג'). המחשבה היוונית, הייאוש, מאיימים להבליע אותנו לתוך הבוץ, ואת מרגישה תקועה ללא אפשרות להשתחרר מהסיבוך אליו נקלעת.
ואילו מנגד, באים נרות חנוכה ואומרים: 'יש גם אור!' וצריך לתת להם מקום. אמנם אי אפשר להשתנות ברגע אחד, השינוי אפשרי בהחלט. אפשר ללמוד להצית ניצוץ של אור בתוך החושך הסמיך, לתת חשיבות ונופך לצעדים הקטנים. אפשר גם לשלב בין התקדמות לעלייה איזה שוקולד חלב משובח עם אגוזים… (או סוכריות קופצות, זה גם טעים;)) העיקר שלא יהיה שוקולד מריר מלווה בהמון ייאוש.
ונקודה קטנה נוספת למחשבה…
העבירות הן כמו לכלוך. מה עושים כשהבית מתלכלך שוב ושוב? מנקים! לא משאירים אותו בלכלוכו! בלי להתייאש מנקים, שוטפים, מארגנים, מסדרים ושוב מנקים. כך גם הנשמה שלנו: מדי פעם היא מתלכלכת, מתאבקת ואולי נהיה בה איזשהו כתם קטן… אז מה? נשאיר אותה כך? מכוסה בשכבת עפר ואבק? בשום אופן לא! ננקה אותה בחומרים החזקים ביותר שקיימים אצל הקב"ה: נעשה תשובה שוב ושוב ושוב.
זכרי תמיד! אחרי כל נפילה מגיעה עלייה, אחרי כל לילה מפציע הבוקר, ואחרי כל גלות מגיעה הגאולה! ו- גם אם בסופו של דבר נכנסת לבידוד – גם ממנו את יוצאת (בלי פחד).
איתך בתפילה שנזכה להידבק רק בו יתברך. חנוכה שמח!!!
