ברוכה הבאה הביתה

בית. ספר. כתיבה.

"אם הגעת לפוטש סקול, הגעת הביתה".

זהו המשפט המביע פחות או יותר את ייחודו של המקום הזה, המגדל ומעצים – ששמו 'פוטש סקול'.

התלמידות המתווספות למשפחת 'פוטש סקול', מצטרפות כל אחת מסיבתה היא: מי במטרה למלא את השעות הריקות בחופשה המשמימה, ומי בעקבות דחיפה הגונה של אחד ההורים שבטוח תמיד כי בתו היא המוצלחת ביותר, וברור שיש לה מה לתרום לאנושות.

מה ששווה בין כולן ומה שמאחד אותן, זהו 'בית פוטש סקול'!

לימוד סודות הכתיבה הוא רק התירוץ. ותאשרנה זאת התלמידות הרבות, קבל עם ועולם כי כאן, מהבית הזה אין ולו אחת מהן שיוצאת ללא התקדמות במישורים רבים בחיים. זה פשוט ליגה אחרת.

ובמה דברים אמורים?

רבקה: "אני הגעתי בתור השלמת חוויה. הוריי רצו מאוד שאשתתף בחוג שיעשיר אותי, מלבד המקצוע אותו התעתדתי ללמוד בשנה הבאה. איך הגעתי ללאה? אינני זוכרת, אבל אני יכולה להצהיר בפה מלא שמאותו הרגע שקיבלתי את השיעור הראשון, ידעתי שמה שלא יהיה – אני שם! ממש בטעות ביקשתי את השיעור הראשון להתנסות, ומה אומר, הצצתי ונפגעתי!

אפשר לומר, כי לו היתה אפשרות, הייתי דורשת שיעור בכל יום. בטרם הזדחלה למוחי מחשבונת האם אעסוק בתחום או לא, את חוויית הלמידה לא יכולתי להפסיק לרגע! אהבתי את שיעוריה של לאה המועברים בצורה חווייתית ובשפה קולחת ושווה לכל נפש, התרגילים המעניקים דחיפות מכאן ומכאן ופשוט גורמים לכותבת לקפוץ למים כוותיקה ומכירה.

יום אחד מצאתי עצמי מחפשת שניות פנויות ביום כדי לשבת ולכתוב עוד קצת, חיפשתי תירוצים למה אני חייבת דף ועט. הרגשתי שאם לא אשפוך הרגע הכל על דף – תהיה כאן הצפה.

ומי מדבר בכלל על הפידבק, המלווה בהמון עידוד, פרגון, סבלנות, אורך רוח, הומור, ובמיוחד רצון לסייע ולעזור ודרבון להתקדם עוד ועוד. הם אלו ועוד הרבה מעבר, הביאו אותי לאן שהביאו. ולימודי המקצוע שתכננתי מלכתחילה להתחיל לאחר הפגת השעמום, החליפו מקום עם מתאימה ממני. אני כבר מצאתי מקום.

תרצה: אני אישית לא הגעתי עם שום כיוון של כתיבה, בכלל לא הייתי בדרך לשם. הכתיבה ואנוכי טיילנו משני עברי הכביש. גם בסמינר לא התחברתי מי יודע מה לשיעורי הספרות וההבעה. האמת, עד היום אני מעט מתבלבלת כאשר אני נתקלת בזוגות עיניים פתוחות לגודל מקסימלי: "את? את כותבת? מאיפה?" זה הסיפור המעניין ביותר שידע לכתוב בורא העולם, הוא הביא אותי לכאן בעבותות אהבה על ידי סבתי שהחליטה להעניק לי מתנה ליום הולדתי ודאגה לי לשיעור הראשון.

בושה ונכלמת אני כאשר אני נזכרת כי להודות על המתנה נזכרתי – רק כאשר סיימתי לבצע את המשימות שנדרשו. בלעתי בשקיקה את כל השיעור ו…

לראשונה מאז שאני זוכרת את עצמי, ביקשתי מאי מי, המשך מתנה. כיום, אני מביעה את הכרת הטוב שלי כלפיה, בכתיבת ספר ביוגרפיה שהולך וקורם עור וגידים על סבתא ע"ה, מרגישה כמו 'שלח לחמך' לפרנסה מכובדת עבורי…

תהילה: סיימתי שנות לימוד כאשר כבר הייתי מאורסת, כחצי שנה לפני החתונה. הוריי עודדו אותי מאוד לחפש לימוד קצר שיכול לבוא בחשבון, הן בתור עיסוק זמני ואולי גם יבוא לידי שימוש בעתיד. בוקר אחד גיליתי אותה – את הפרסומת המושכת של כתיבה יוצרת מבית 'פוטש סקול'. מהרגע הראשון נדבקתי בחיוכה ומיהרתי להרים טלפון ולבקש פרטים. הלבטים הציפו אותי מיד, 'כיצד אפשר להתקדם וללמוד ולהשתפר, אם המורה יושבת במזרח ואנוכי בסוף מערב, היא תיתן לי יחס נאות? יהיה מי שיבין בכלל מה ברצוני להביע? כיצד זה מסתדר בכלל?'

הצינון הלך והתקרב לאזור רגליי, וכבר חשבתי לסגת, אך כעצת אמי החכמה החלטתי לשמוע בקול המזכירה, ולנסות בכל זאת שלושה שיעורים ללא התחייבות. מה אומר? לאחר השיעור השני כבר חיכיתי בקוצר רוח לשיעור השלישי. היא כל כך נכנסה לי אל תוך הלב ופידבקה אותי עד ירידה לפרטים. הרגשתי שהמקום הנכון הוא כאן, דווקא בסביבה הביתית כשאין לחץ של תלמידות נוספות מסביב ויש לי אלפי שעות של בחירה כשעות השראה; ויש אותי, את לאה ואת ריבונו של עולם לבד בתמונה. היום, אני לא חושבת שהייתי מתקדמת כל כך לולא הלימוד המוצלח הזה אצלה.

רבקי: עוד תלמידה שסיפוריה אהובים מאוד: לאחרונה סיימתי את הלימוד. את האמת? הרגע הזה היה לי קשה עד מאוד, ביקשתי כל שבוע לדחות את הקץ וקיוויתי כי איכשהוא תתרחב המערכת ועוד שיעורים ימשיכו להמתיק לי את תחילת השבוע. הרגשתי כי הם שואבים אותי למקומות שלא הייתי מגיעה אליהם לולא השיעורים המרתקים.

במה הם מתייחדים? שיעורי הכתיבה של לאה אינם רק דרך מריחת המילים על גיליון נייר וצורת העברתם לקורא, הם הרבה הרבה מעבר. אני חושבת שמכל שיעור יצאתי עם חומר חדש למחשבה. אם היה זה בשיעור בו ניתנו משימות לכתוב דיאלוג בין אם לבת מתבגרת והכוונתה של לאה כיצד יש לשים לב לדקויות במצוות כיבוד אב ואם.

כך גם בשיעורים המדברים על כתיבה לילדים ומביאים אותך להצטמק ולהשתחל אל ליבם הרך ומשם להסתכל על העולם. חייהם הצעירים מקבלים ממד אחר, מובן יותר, מכיל. המיתרים בליבי מצאו נימים אחרים שלא פרטתי עליהם מעולם.

בגדול, לומדים על החיים עצמם, דרך הכתיבה. התגובות הרבות שמתקבלות על ידי קבוצות ביקורת מצוינות, עם שלל דעות לכאן ולכאן – מקפיצות, מחדדות וממקדות! הדיונים והפרגון מאחת לשנייה, שינו אותי רבות. הלב הולך ומתגמש, מתרחב לכלי עצום ממדים ומתמלא בדיו חיובי, משם הוא שולח מילותיו והן שופעות מאליהן.

אסנת: בת גיל הנושק לגבורות (+70) נרשמתי לאחר שברוך ה' סיימתי לחתן את ילדיי וחיפשתי תעסוקה הולמת. לכתיבה נמשכתי תמיד. המגירה בביתי עמוסה עד להתפקע בסיפורים בשלבים שונים של התהוות, וכן ביומנים אין ספור אותם קישטתי ברגשותיי במהלך כל השנים. הגעתי ללמוד כדי לנסות לשפר את יכולותיי, ובעיקר כדי להעביר את הזמן בנעימים.

קיבלתי המלצות חמות משתי חברות שהיו תלמידות מן המניין. האמת, בטרם התחלתי בפועל, חשבתי שאקבל טיפים ידועים מראש, פחות או יותר, ובכל זאת נרשמתי כדי להשתפשף בצורה מסודרת יותר.

אפשר לומר כי מן השיעור הראשון, הרגשתי שאני נמשכת לכתיבה בליגה אחרת. פתאום מצאתי עוד אפיקים שלא הכרתי בתוכי, והתשוקה לאחוז בעט רק הלכה והתעצמה. עד כדי כך שאני מוצאת את עצמי היום מתמלאת מכתיבת מכתבים ושירים לנכדיי וניניי בלי סוף. פתאום אינני מתביישת לבטא את עצמי וחווה חוויה של ממש להתגאות בכל מה שאני כותבת – דבר שהיה אסור מבחינתי עד לאותו היום, והמחמאות שאני מקבלת בלי סוף, מוכיחות לי כי גם ממרומי הגיל רצוי וכדאי לערוך הסבת מקצוע. אני חושבת שבגיל הזה הלימוד מקבל ממד אחר. יש יותר נכונות, פניות ורצון להשקיע.

'פוטש סקול' נפתח כדי לתת מענה ראוי לתלמידות שרוצות יותר. מלבד שיעורים מובנים בהסבר קולח ומדויק הנהיר ומובן לכולן (אף תלמידות ששפת האידיש היא השפה הדומיננטית אצלן, הצליחו להתחבר כל כך לשיעורים הנפלאים!)

הם מתובלים בהומור ובדוגמאות ממוקדות ותוך כדי קריאתם מתמגנטות האצבעות לעט ומחפשות להתחיל במרוץ.

המשימות הנלוות לכל שיעור חווייתיות ומאתגרות, וההשתכשכות בכתיבה מקדמת בכל סגנונות הכתיבה.

בנוסף לשיעורים, ניתן להתחבר לקבוצות ביקורת המונות כעשר – חמש עשרה תלמידות המבקרות כל חומר שנכנס, מתוך פרגון ומתוך אכפתיות אמיתית להצלחתה של השנייה.

את הפרגון הזה, טוענות התלמידות, למדנו מלאה. דמותה העומדת מעלינו ולוחשת 'גדל' ללא הרף ומוצאת נקודות של אור בכל דבר. היא לימדה אותנו עוד פרק או שניים על החיים מלבד הכתיבה.

לאלו המסיימות את הלימוד הבסיסי בהצלחה, ניתנת האפשרות ללימוד המשך 'מדרגות לשוק העבודה'. עשר פעימות שמניעות כמאה צעדים בכל שיעור, בסיעתא דשמיא היישר אל שוק העבודה. הוא מעניק טיפים, עצות, הכוונה, ובמיוחד – מיישר גב ומדרבן. נכנסת לשוק עם הכנה ראויה, מובטח לך כי לא תיאבדי בין דוכניו.

אחת לתקופה מתקיימת שיחת ועידה לכלל התלמידות ולבוגרות. בכל ועידה מזמינה לאה מרצה אורחת או תוכנית מבחוץ כגון: קליקרים חווייתיים או תוכנית מצחיקה עד דמעות של מאירה רפאלי. השיחות מעניקות עוד אפקט זוהר לרמת השיעורים ומקדמות מאוד. בכל שיחה ניתנת האפשרות לשאול את הסופרת הנוכחית שאלות שעומדות על הפרק ולקבל מענה הולם.

התלמידות מעידות כי כברת דרך רצינית הן עשו בעקבות שיחת הוועידה.

כמו כן, אחת לחצי שנה, יוצא לאור מגזין משובח בחומר יפהפה הכתוב ברמה גבוהה מאוד על ידי התלמידות והבוגרות. הוא מעניק אפשרות להתבטאות בכל דרך ובכל צורה. כל אחת לפי התחברותה היא.

למן שירים בעלי חריזה גבוהה ואומנותית, אלגוריות מעניינות או סיפורים מושקעים, וכלה בראיונות מעניינים. כל היצירות נכתבות סביב נושא מסוים אותן בוחרות לאה והעורכות, אף הן מהתלמידות.

כבר תקופה ארוכה שכולן יודעות כי חומר שנכתב על ידי תלמידה מ'בית פוטש סקול' – שווה בדיקה!!!

הן יודעות כי יש על מי לסמוך.

מה שנשאר לך, מתלבטת יקרה, הוא ללחוץ על ידית הדלת, לפתוח ו…להתבשם מהבית.

מהרי לשריין לך מקום במחזור השישי שייפתח מיד לאחר החגים. וכעת 'פוטש סקול' יוצא במבצע: הנחה מיוחדת לנרשמות בשבוע שלאחר החג.

חייגי 0737961336 שלוחה 1

 

קוביה:

מיסטר קומיקס

האיור בסיפור שמדבר לכל אחת!

הכרנה את הקורס לחובבות האתגרים

לימוד מקיף את כל סוגי יצירות הקומיקס, מלווה בתדרוכה הצמוד של המאיירת הנודעת – מירי גלויברמן.

אף היא כמו לאה מניעה כל תלמידה, מצעידה קדימה במיטב הטיפים והעצות, תוך התנסות בפועל איך אמורה לעבוד סופרת לצד המאיירת.

שווה ביקור.