לאומית / צפת – ל. פוטש

אויר קסום שאין שני לו. קדושת התנאים והאמוראים מורגשת בחלל, מהאופק הקרוב מציץ הר מירון, הוד קדומים, הגענו לצפת.

בתחתית ההר זוכה לפגוש את גב' איילת גבאי, שמנהלת את 4 סניפי לאומית בעיר מזה עשרים וארבע שנים.

סניף מאור חיים

סמוך לבית העלמין העתיק של צפת ולציונו של האר"י הקדוש, נמצא סניף מאור חיים, בתוך שכונה חרדית המהווה חממה לכל גווני הקשת: חסידי ברסלב, ליטאים, חסידי צאנז, ירושלמיים שורשיים, קהילות חוזרים בתשובה ועוד המון.

ארבע מאות מטר, חלונותיו צופים לרבי שמעון בר יוחאי, מרכז רפואי המכיל בתוכו את מיטב הרופאים המקצועיים, רופאי ילדים, משפחה ורפואה מקצועית.

"מעל עשרים שנה עובד כאן הצוות, ואין תחלופה. כולנו באנו לעבוד כאן כשהיינו צעירות, גדלנו יחד, גידלנו יחד את הקטנים, חווינו יחד את חבלי הגדילה, חיתנו יחד וכעת נהנות יחד ורוות נחת מהנכדים…". אומרת גב' גבאי, במהלך הסיור במרפאה היא מברכת בשלום לקוחות, מתעניינת בילדים וזוכרת את שמות הנכדים.

"זה הסניף הראשון שומר התורה והמצוות בכל מחוז צפון" מספרת גב' גבאי, "אם בעבר לא ידעו כאן מה זו כשרות ולא הכירו את הניאונסים הדקים של ציבור שומר התורה, היום אין כאן מי שלא מכיר מקרוב.

לפני מספר שנים הצטרפה אלינו רופאה מומחית בתחומה, הייתה בעבר פנימאית בבית חולים גדול. היא הייתה כל כך רחוקה מאורח החיים שלנו, וכל כך לא אוהדת… אחרי שלא הסתדרה בשום סניף אחר היא באה אלינו, ונדהמה מהחומר האנושי כאן.

"בכל מקום שבו עבדתי, התלחששו אנשי הצוות זה מאחורי גבו של ההוא, 'מתי יצא לפנסיה'.

באתי לכאן ואני מגלה, שלא רק שלא מחכים לפנסיה הזולת, אלא מתכננים את הפנסיה ביחד…".

הרופאה הזו שיתה את דעתה. כל מה שידעה והכירה על שומרי התורה והמצוות הופרך לחלוטין והיא מביטה אלינו בעיניים חדשות ובלא מעט הערצה. היא כאן כבר שבע שנים…".

אוירה מכובדת במקום, תוהה עם זה הקסם של צפת או הקסם של לאומית שנמצא בכל מקום. "הכל מותאם כאן לציבור החרדי והרבה אנשי צוות הם משלנו" מציינת גב' גבאי.

"באים לכאן רופאים אנטי חרדיים מובהקים וכעבור תקופה קצרה הם אוהדים את התורה ולומדיה. הם רואים דוגמא אישית של יראת שמים ושל חסד ותחושת שליחות. זה פשוט מדבק.

אפילו בני הדודים נדבקים…

בין אנשי הצוות שלנו יש גם מבני דודנו המוסלמים, עובדים כאן גם מיעוט של דרוזים ונוצרים. הם רואים בהשתאות את החיבה שלנו לחסד, את הרצון  לתת שרות מעל ומעבר כדי לעשות רצון ה' והם פשוט נדבקים.

יש לנו כאן רוקח נוצרי שנוסע ביום החופשי שלו לחדרה להשיג תרופות, לא משום שהוא חייב אלא משום שעשיית החסד הדביקה גם אותו…

אנחנו עובדים כאן בגובה העיניים  עם כל הלב והנשמה, מכוונים את כל העשייה לשם שמיים. יש הערכה אלינו. כולנו עובדות בשליחות של בורא העולם שנתן לנו כוח ויכולת לעזור לילדיו, התחושה הזאת פשוט מדבקת.

רופאה מגדלת דור שני

דר' נטלי היא רופאת ילדים מומחית, בעלת נסיון חיים עשיר, דיוק באבחנות ומקצועיות גבוהה, שזוכה לטפל בילדים של ה'ילדים' שלה.

"מעולם, במשך 24 שנות העבודה המשותפת שלנו" מציינת גב' גבאי, "לא ראיתי אותה כועסת. לא על אי מי מהצוות ולא על לקוחות. גם בימים עמוסים בהם יצאה הרבה אחרי סיום המשמרת לכיוון רמת הגולן. תמיד בחיוך סבלני".

אנחנו ממשיכות במעלה ההר, נושמת עוד ועוד אוויר צפתי שאין דומה לו בעולם,

הגענו לסניף זכרון משה.

זכרון משה, השם מצלצל כמו השטיבלך בירושלים…

"הסניף קרוי על שם המנהל הבלתי נשכח שלנו, משה פרץ זכרונו לברכה שנפטר לפני שבע שנים. שנה אחר פטירתו נפתח הסניף הזה.

הסניף ממוקם ברחוב ויצמן 5 בין שכונות צפתיות טיפוסיות שהולכות ומתחרדות. בשנים האחרונות התאכלסו כאן עוד ועוד בניינים במשפחות צעירות מקהילות לעלוב, כלל חסידי,  ליטאי ועוד מכל הגוונים שהמכנה המשותף שלהם הוא יראת שמים ושמירת תרי"ג המצוות. מחירי הדירות היו זולים יחסית לכן המקום היווה מוקד משיכה, דבר שנעצר עם המיתון המצער בבניה.

הלקוחות במקום נהנים לקבל שרות רפואה ראשונית בזמינות גבוהה, לצד רפואה מקצועית ברמה גבוהה ומעל הכל – נהנים מיחס אישי.

הגענו למרכז העיר…

רחוב תוסס מביא אותי אל בניין מחופה אבן ירושלמים – צפתית, שער קמור לצד הבניין, טעימה של צפת הציורית.

עולות למרכז הרפואי הגדול, מרכז צליל.

לא קל לצעוד לצידה של גב' גבאי. כל מטר היא פוגשת לקוחה. נעצרת לברכת שלום לבבית. מתעניינת במצב האולקוס וכאבי הברכיים. סמוך לחדרו של האורטופד אנחנו פוגשות אשה עייפה, קביים נשענות על כסא ההמתנה.

"מה שלומך, יקרה?" שואלת אותה גב' גבאי. "חכי אלך להכין לך קפה".

מלווה את גב' גבאי למטבחון המרפאה, חווה ומריחה מקרוב את משפחתיות הצוות. קערה עם ירקות חתוכים ממתינה על משטח השיש. "הצוות דואג לי שאוכל, הן יודעות שאם לא כאן – לא אכניס משהו לפה במקום אחר…" גב' גבאי מברכת על מלפפון. מספרת: "כולנו עברנו לתזונה בריאה, הרי אנחנו רוצות להגיע לגיל פנסיה בבריאות…

פותחת מקרר, מוציאה צלחת טורטיות כוסמת. "יש כאן נציגה מסורה במיוחד ופעסי שמה. היא אחראית על הקניות השוטפות, הבת שלה דסי (הרי גדלנו יחד, כולנו מכירות את הילדים של כולנו…9 היא זו שאחראית על מזון הבריאות הזה.

מלווה את כוס הקפה ליעדה. גב' גבאי פותחת חדרים, מכירה לי נשות צוות, יש כאן צוות חי. אוהב את המקום והבריות. נציגות שרות עסוקות בשרות סבלני מול לקוחות, ומדי מטר וחצי ממשיכה גב' גבאי לעצור ולדרוש בשלום הלקוחות. מתעניינת בבריאות הילדים, משרה אווירה של נינוחות.

מכון אחד שמאגד את הכל

ממרכז צליל אנחנו עוברות למכון התפתחות הילד, גב' גבאי פותחת שער אל מכון יפהפה שנחנך רק לפני שנה. עיצוב מרחיב את הלב, קירות בירוק מלבלב ומבעד לתקרה מחייכים אלינו שמי תכלת.

גב' גבאי עוברת איתי חדר – חדר. "זה מרכז רב תחומי המרכזי בעיר, והוא מכיל בתוכו הכל: יש כאן טיפולי בריאות הנפש, נוירולוג ילדים התפתחותי כמעט כל שבוע, רפואה משולבת רחבה מאד הכוללת רפלקסולוגיה, דיקור סיני פיזיותרפיה עו"ס התפתחותית המקיימת שיחות אינטייק עם הורים ומדריכה אמהות. הכל בהתאמה מלאה למגזר תוך צניעות מקסימלית: מטפלות לנשים ומטפלים לאנשים וכל הצוות משלנו.

"זה חדר המרפאה בעיסוק" גב' גבאי פותחת דלת לחדר נעים ומאובזר במיטב הצבעים והרכות: החל גלילי ספוג בכל הגדלים, טרמפולינה, כדורי פיזיו וסולם טיפוס. החדר מעורר געגוע לגיל הילדות…

תודה ושוב תודה

"כחלק מהמעטפת אנו מארגנים כאן ערבי נשים לפחות פעמיים בשנה, מביאים את מיטב התכניות של מיטב האמניות בציבור שלנו, לצד הרצאה מקצועית בתחומי רפואה ובריאות" מספרת גב' גבאי,

באחד הערבים האלה עלתה אל הבמה רחל, לקוחה ותיקה שלנו ונטלה את המיקרופון לידיה. דמעות חנקו את גרונה, כשהיא סיפרה את הסיפור שלה ואמרה תודה".

פונה ישירות לגב' רחל, לקוחה ותיקה במרכז הרפואי 'מאור חיים' לאומית.

עליתי על הבמה בערב נשים, לקחתי את המיקרופון ואמרתי, שאני מרגישה שלעילוי נשמתו של בעלי אני צריכה לספר להן מה זה בשבילי לאומית ולמה אני אומרת תודה…

"לפני תקופה התחיל בעלי ז"ל לחוש בכאבים מוזרים" מספרת רחל, "כבר מהשלבים המוקדמים של הבדיקות והגישוש אחרי סיבת הכאבים, הצוות בלאומית היה איתי. בבדיקות, בהפניות, באישורים – הכל הגיע מיד בלי שום בירוקרטיה.

ברגע שהגיעו התשובות ונודענו על מחלתו הקשה, נרתמו כולם לעזור לי. לא היה איש צוות אחד שלא הכיר אותנו. הם הקיפו אותנו במעטפת חמה של תמיכה טכנית – שהוותה עבורנו המון תמיכה רגשית..

בכל הזדמנות קבלנו התחייבויות עד המקום, סל הבריאות הורחב עבורנו עד הקצה. היה חסר מסמך כלשהו? דברתי ישירות עם המנהלת והיא דאגה לו בו במקום, בלי קשר לשעות הפתיחה של המרפאה.

באותה תקופה חברתי הקרובה הייתה גם היא חולה במחלה, וממנה הבנתי עד כמה הדברים שאני מקבלת אינם מובנים מעליהם. כל מה שהיה נראה לי אוטומטי עלה לה בדם ויזע ולא מעט זוזים: בדיקות, זריקות, תרופות יקרות להחריד מרגע לרגע, הכל הוגש והונגש לי בלי להוציא שקל… כאשר נזקק בעלי לתרופה שטרם קבלה אישור, הם הזיזו קירות כדי להשיג לנו עבורה אישור. דאגו להשיג לנו מבית מרקחת במרכז ולנו נותר רק לדאוג לשליח.

בשלבים האחרונים של המחלה, כשהוא עבר לאשפוז בית, הם הגיעו פעמיים – שלש בשבוע לבדיקות דם ולטיפולים דחופים. שלחו רופאים מטעמם, טיפלו בכל הטופסולוגיה בלי שאנקוף אצבע.

הורידו ממנו המון עול, כי לא פעם עיכוב בטיפולי האלה עלול לסכן חיים.

הסיפור שלנו לא הסתיים בהפי אנד אבל צוות לאומית ריפד לנו את המכה הכי שאפשר, אלו לא אנשים, אלו מלאכים!

יוזכרו לטובה אנשי הצוות…

גב' איילת גבאי המנהלת עזרה המון בזמן האשפוז הביתי,

גב' מיה חסון מנהלת מרכז רפואי מאור חיים, פניתי אליה ישירות עם כל דבר קטן או גדול, תמיד היא הגישה לי אוזן קשבת ונכונות אינסופית לעזור.

הרוקח שדאג לכל התרופות גם אם הם היו בקצה השני של הארץ,

האחיות רותי וזוהרה שהגיעו בתורנות לבדיקות דם עד הבית, הטלפון האישי שלהן היה אצלי בזמינות גבוהה, לכל שאלה ובקשה,

דר' מרינה רופאת המשפחה התקשרה להתעניין, אם עברו ימים רבים מדי שהיא לא שמעה ממני,

הנציגות שרה, שרית, רבקה ופסיה,

כולם יחד וכל אחד לחוד עשו הכל כדי שלא נהיה לבד במלחמה הזו על החיים.

מילה לסיום מגב' איילת גבאי

כשאני בוחנת מועמדים לעבודה אני מחפשת לב ונשמה. שואלת את עצמי מי יתן שרות ללקוחות שלו כמו שיתן לסבא וסבתא הפרטיים שלו או להוריו היקרים. מחפשת את האנושיות והאמפטיה ויודעת שהם תורמים המון לבריאות ולהחלמה של כל אחד.

מודה לה' בכל יום מחדש על עבודה במקום נפלא כזה, בלי משטרים ועם המון אחווה. מודה על השליחות והזכות לגלגל חסדים עם הילדים של ה' ואפילו להתפרנס מזה. תודה אבא! תודה.