שיר-מחפשת את האור שבי / נעמי שמחה

מְחַפֶּשֶׂת בַּנֵּרוֹת

אַחַר נְקֻדָּה שֶׁל אוֹר,

מְבַקֶּשֶׁת לִמְצֹא בִּי

פַּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר.

פּוֹגֶשֶׁת בִּפְנִים בּוֹרוֹת חֲשׁוּכִים

הַמְאַיְּמִים לִבְלֹעַ אוֹתִי

לְלֹעַ שֶׁל יֵאוּשׁ

שֶׁמַּרְגִּישׁ כָּל כָּךְ אֲמִתִּי.

בְּלִבִּי כָּבֵד הַמַּשָּׂא

מִסְתַּחְרֶרֶת בְּקָרוּסֶלָה שֶׁל תְּבוּסָה

שׁוֹקַעַת בְּיָגוֹן וּבִמְצוּלָה

עַד שֶׁפֶּתַע

טִפָּה חַמָּה שֶׁל אוֹר

נִכְנֶסֶת לַלֵּב

דֶּרֶךְ הַסְּדָקִים

בְּמָקוֹם בּוֹ כּוֹאֵב

אוֹר מַרְפֵּא מִתְפַּשֵּׁט

מְאַפְשֵׁר מֶרְחָב וּנְשִׁימָה

מְפוֹגֵג אֶת הָאֲפֵלָה הַסְּמִיכָה.

מֵהֵיכָן הָאוֹר הַמָּתוֹק הַזֶּה?

שֶׁשָּׁטַף אֶת כֻּלִּי בְּתִקְוָה

אֲנִי פְּלִיאָה

מִתּוֹכִי עוֹלָה לְחִישָׁה

כַּד חָתוּם הִתְגַּלָּה

זֶהוּ אוֹר נִשְׁמָתֵךְ הַטְּהוֹרָה

אוֹר אֵינְסוֹף

טָהוֹר וְטוֹב

בְּשָׁרְשֵׁךְ הִנֵּךְ הֲרֵי כָּזוֹ

אַךְ יֵשׁ תַּעְתּוּעִים לָרֹב

אַמְּצִי כֹּחַ מַכַּבִּי

שׁוֹמַעַת אֶת קוֹל נִשְׁמָתִי

טַהֲרִי בָּךְ קְנֵי הַמְּנוֹרָה

פִּתְחִי לִבֵּךְ

לַשֶּׁמֶן הַזַּךְ בְּתוֹכֵךְ

גַּלִּי כִּי הַשַּׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵלֶיהָ

מְגָרֶשֶׁת פַּחַד קֹשִׁי וּכְאֵב

מַבְרִיחָה חֹשֶׁךְ כּוֹזֵב

יֵשׁ בָּךְ מָקוֹר אַדִּיר שֶׁל אוֹר

שֶׁמְּחַכֶּה לַעֲטֹף אֶת כֻּלֵּךְ בֶּאֱמוּנָה

רַק פִּתְחִי אֶת הַצִּנּוֹר

כְּדֵי לְהִשָּׁאֵר מְחֻבֶּרֶת

לְמֶלֶךְ הַמְּלָכִים שֶׁדַּרְכּוֹ

תָּמִיד תְּהִי מוּאֶרֶת.