סיקוליקוצים \ חיה שיינברגר

סיקוליקוצים \ חיה שיינברגר

החלטתי לעשות תחקיר על מילה סיקוליקוצים ולשאול כל מיני אנשים עליה, כל פעם להתכוון על למשמעות אחרת על מילה,

למשל פעם לשאול האם את מכירה את משפחת סיקוליקוצים?

ופעם לשאול מה קורה שזורם לכם בברז סיקוליקוצים במקום מים?

ולשמוע את התגובות של כל אחד ואחד… אז הנה התחקיר,

כמובן שהוא לא אמיתי רק אני המצאתי אותו…:)

“שלו’ם אני מדברת עם חברת חשמל?”

“כן, שלו’ם, במה אוכל לעזור לך?”

“תגיד לי איך החשמל עובד עם סיקוליקוצים?”

“מה הסיקו.., לא הבנתי מה את אומרת..?”

“אני פשוט שואלת איך החשמל עובר עם הסיקוליקוצים?”

“סליחה מצטער אבל אני לא יכול לעזור לך..” מנתקת

נכנסת לחנות נעלים ושואלת את העובדת: “יש לכם נעלים עם סיקוליקוצים?”

העובדת שואלת “למה התכוונת, מה זה סיקו, סיקו מה?”

אני עונה לה: “התכוונתי לנעלים עם סיקוליקוצים..”

“רגע, אני אנסה לשאול את המוכרת..” עונה העובדת,

והעובדת הולכת לשאול, “יש פה בחורה שרוצה נעלים עם משהו כמו סיקולצים משהו כזה..”

המוכרת מגיעה ושואלת “סליחה, איזה נעלים רצית?”

אני עונה לה “אני רוצה נעלים עם סיקוליקוצים”

המוכרת מסתכלת על העובדת והעובדת חזרה עליה ועושות פרצוף ואני מבינה שאין להם…

יצאתי מהחנות ושאלתי בחורה נחמדה “סליחה, את אולי יודעת איפה זה רחוב סיקוליקוצים 34?”

הבחורה חושבת קצת ומנהנת בראשה שאינה יודעת איפה זה…

אני ממשיכה הלאה ומתקשרת לחברה: “רותי, יש לך אולי את הספר סיקוליקוצים?”

“רבקי מה את מתכוונת סיקולי, מה? לא הבנתי מה את מתכוונת..?”

“רותי אני רוצה את הספר סיקוליקוצים, את לא מכירה את זה???” אני שואלת כמעט בייאוש,

“לא” עונה לי רותי וטורקת לי את הטלפון,

אני ממשיכה הלאה…

ומנסה לחשוב מה אפשר לעשות ומחליטה להתקשר להעיריה…

ומחייגת את המספר ועונה לי פקידה מאד נחמדה,”שלו’ם מדברת פה ליאורה במה אוכל לעזיר לך?” ואני עונה לה בשיא הבטחון “יש לנו בבנין הרבה סיקוליקוצים וזה מפריע מאד לשכנים ול….”

“רגע, סליחה מה אמרת? סיקולמיצים? מה הכוונה?”

“לא אני התכוונתי ל סיקוליקוצים, נו, סיקוליקוצים זה מאד מפריע לשכנים אי אפשר לבוא עם מלכודת לקחת את זה?”

“סליחה לא תקראי לי את האותיות ואני יבין יותר למה את מתכוונת?”  אומרת ליאורה הפקידה….

ואני מתחילה לאייט לה” סמך , יוד, קוף, וו, ו…”

“רגע אני רואה שאני לא בדיוק מצליחה גם לכתוב את זה , אז אולי תסבירי לי איך זה נראה, איזה גודל זה וכו’?”

ואני מתאפקת שלא לפרוץ בצחוק… ואומרת לה “אוף, לא הבנת? טובב…. אנסה להסתדר לבד, תודה בכל אופן..”

וליאורה עונה לי ‘בהצלחה’ בתמיהה, ואומרת בליבה מה היא מתכוונת רבונו של עולם… ??

ואני ממשיכה הלאה עם התחקיר שלי…

אני מחייגת לדודה שפרה,

ושואלת אותה: “דודה שפרה מה שלומך? את זוכרת את העוגה הזאת שעשית בשבע ברכות של יעקב, נו העוגה סיקוליקוצים? אני חייבת את המרשם עכשיו”

“רבקילה חמודה, אה השבע ברכות של יעקב… את השבע ברכות אני זוכרת, אבל לא זוכרת שעשיתי כזאת עוגה בשם סיקו, סיקו מה..?”

“נו, דודה שפרה, זאת הייתה עוגה כ”כ טעימה שכולם אהבו אותה…” עניתי לדודה,

“רבקי תשמעי דודה שפרה כבר לא כ”כ צעירה אז היא גם לא כ”כ זוכרת את השם, אבל זה נשמע לי שם מאד מוזר לעוגה אולי התבלבלת..?”

ואני אומרת לה, “טוב, תודה דודה אנסה בעצמי להזכר”

והיא מברכת: “בהצלחה, רק תעדכני אותי שבאמת הצלחת למצוא את המתכון…”

ואני מחליטה ניסוי אחרון…. “שלו’ם 144 מדבר רוני במה אוכל לעזור?”

” אני רוצה את המספר טלפון של משפחת סיקוליקוצים באופקים..” אני אומרת לו בקלילות ובקול של בחורה בוגרת, “אני מחפש לך, רגע, איזה שם אמרת?”

“אמרתי משפחת סיקוליקוצים מאופקים..”

” אני מתנצל אבל אני לא מוצא במאגר את המשפחה הזאת”,

“אתה בטוח שאין?” אני שואלת בייאוש

“תהגי לי את האותיות?” הוא עונה,

ואני מתחילה אות, אות: “סמך, יוד, קוף, וו, למד, יוד…, נו קלטת?” אני שואלת

“אני לא רואה..”

ואז אני מבינה שכל אחד והאופי שלו… והתגובה שלו…

תגובה אחת

  1. אסתי דרעי
    אסתי דרעי הגב

    וואו!
    ממש אהבתי:)
    קורעת….
    אסתי.

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד