פוטש סקול, הינו בית ספר לכתיבה יוצרת במגזר החרדי. הלימודים הינם ברמה גבוהה ועל טהרת הקודש. כך שכל בת שתרצה להתמקצע בתחום הכתיבה, תזכה ללימודים ברמה הגבוהה ביותר!

על מנת להבין את הבשורה אספר לכם קצת על עצמי והדרך הארוכה שעברתי. 

שמי לאה פוטש

אשה ורעיה בעיקר, ובין לבין גם רוקדת על המקלדת. 🙂 

מאחורי, בסיעתא דשמיא, תריסר שנות כתיבה בעיתוני הציבור החרדי: קראט (הבית שלנו בגלגול הקודם), המבשר, מרווה לצמא, קטיפה והפלס, 

לצד כתיבת ועריכת מחזות, המנונים, תכניות ושירים, (הכי אוהבת שירים! מוכנה כמעט לשלם למי שמבקש ממני!)

חיבור אחת עשרה ספרים לילדים ונוער, שני ספרי מבוגרים ובמקביל, כתיבה שיווקית לעסקים מפעם לפעם.

המלחמה שלי להגשים חלום

תמיד הייתה לי תשוקה לכתיבה, כתבתי בבית ספר, כתבתי בסמינר, וניסיתי לכתוב בכל מקום שרק הסכים לפרסם את החומר שלי…

במקביל התחלתי לשלוח חומרים לעיתונים,

אני זוכרת את הסיפור הראשון שכתבתי, "ניחוח של אהבה", הלכתי פיזית למערכת עיתון המודיע, כדי להניח את הדף המודפס והדיסק בתאה של עורכת “הבית שלנו" (מחשב ומייל טרם היו לי, השתמשתי בשירותיה של קלדנית).

שבועיים לאחר מכן הסיפור התפרסם. זו הייתה התרגשות בלתי רגילה לי ולכל המשפחה. זה היה חיוך מהשמיים.

כיום אני חושבת, שלולי ההתחלה המוצלחת הזו, לא הייתי ממשיכה להילחם…

להילחם על מה, אתן שואלות…

אחרי ההתחלה המבטיחה לא הגיע כל המשך מרנין. המציאות האפורה הכתה בפני, עם תקופה של שנה בערך, שלא הלך… עיתונים לא התייחסו לחומרי, או שלחו לי בתגובה אליהם רשימת הערות שביטאה במילים אחרות את המילים: אין לנו צורך באחת כמוך, שחושבת את עצמה לסופרת. 

כשהמילים בוערות לך בפנים, אין לך פריווילגיה להתייאש! 

לאורך אותה שנה לא התייאשתי. דפקתי בשערי השמים. כן, התפללתי על זה. הרגשתי שיש לי מה לתת לעולם, ואם הקדוש ברוך הוא נתן לי כוחות ורצון, קשה לי לכלוא את כל אלו בפנים.

במקביל, המשכתי לדפוק בדלתות תיבות המייל של עורכי העיתונים כולם. 

ואז השיק עיתון 'המבשר' את הגליון הראשון שלו. יצרתי קשר עם צוות ההיגוי וניסיתי להשתחל פנימה.

לאט לאט נפתחה הדלת. התחילו להתפרסם סיפורים קצרים שלי,

שבת שבה ראיתי את שמי בעיתון, הייתה עבורי שבת חג. 

לאט התחילו לזרום אלי הצעות עבודה. גיליתי להפתעתי שהעיתונים אינם 'מופצצים' בכותבות טובות כפי שחשבתי. אולי רובן התייאשו בדרך… גיליתי שכמעט כל עיתון מגיע מדי פעם למצבים של צורך דחוף בכתבה, טור או סיפור, עקב פרסום שיווקי שהתבטל ברגע האחרון או אילוצים אחרים.

היום אני מגשימה חלום נוסף להכשיר אתכן להיות הסופרות הבאות. שימלאו את הצמא למילה הכתובה הגוברת מיום ליום. 

בעקבות כך שאין קורס לכתיבה יוצרת על טהרת הקודש. העזתי לקפוץ אל המים ופתחתי קורס כתיבה, שיתן ארגז כלים לכל מי שרוצה להתפרנס מתחום הכתיבה, או מישהי שרוצה לקחת את התחביב שלה לרמה אחרת.  

וכיום, לא להאמין! אחרי מאות בנות שלמדו ב'פוטש סקול' עם סיפוק עצום של הכשרת בנות אל עבר מקצוע עם הרבה נשמה וסיפוק שלא נגמר.