עַל כַּנְפֵי הַדִּמְיוֹן / אפרת בן חור עַל שְׂמִיכָה שֶׁל עָנָן מְשַׁיֶּטֶת, לְאָן? לִבְרֵכַת שׁוֹקוֹלָד אוֹ לְאִי-קֶרַח-עַד   אַף לֹא אֶחָד רוֹאֶה וּבִדְמוּתִי אֵינוֹ בּוֹהֶה

לו הייתי ספר…. שירה הוא יכיל בתוכו. לו הייתי ספר…. קשה הייתה כריכתו.   צר וארוך, בדפים של שמנת, וציורי עלעלים בזהב. כריכתו בטורקיז, קצת