סיפורי כנפיים \ דבי בסול
בס"ד נשימות קצובות מתערבבות בניחוח שמפו קל. תלתלים זהובים נחים בשקט על מצחו של יהודה, ועיניו הכחולות סוף סוף נעצמות. שייני מתרוממת בזהירות. מיטיבה את
בס"ד נשימות קצובות מתערבבות בניחוח שמפו קל. תלתלים זהובים נחים בשקט על מצחו של יהודה, ועיניו הכחולות סוף סוף נעצמות. שייני מתרוממת בזהירות. מיטיבה את
לפרגן לעצמי אור הסטיקר המוארך של "לשון הרע לא מדבר אליי" שעל הידית מתקלף עוד קצת לכבודו של מני. הוא נכנס אל החדר ומרגיש כמעט
לכבוד גברת קורונה. מה שלומך? איך את מרגישה? אני קצת מצונן וקצת חלש. בגללך כמובן. הרי הגעת לבקר אותי לפני שבוע, זוכרת? שמעתי שאת מטיילת
כל הדרך אל החלום היינו שלושה חברים עם מבט נועז בעיניים. אנחנו נשנה את העולם ויהי מה! על דגלנו חרטנו את המילים: יש לנו
חלומות בטעם בצל מכיוון שאצבעות בידיים יש לי עשר, וציפורניים כנ"ל, וכולן כבר קיבלו טיפול מסור בחסות שיניי הבוהקות – עברתי לכרסום קלוריות למיניהן (ביסלי
כל הדרך אל החלום- שרי וינר ודבי בסול היינו שלושה חברים עם מבט נועז בעיניים. אנחנו נשנה את העולם ויהי מה! על דגלינו חרטנו את