"להאיר את הרגישות" האור והחושך ברגישות גבוהה מאד כך פוגש ליל חנוכה הראשון את רחלי: עומדת ומביטה בנרות המרצדים בחנוכייה, ומרגישה איך הלהבה נכנסת ונוגעת

להאמין באור לִפְעָמִים אֲנִי כְּאוּבָה  לִפְעָמִים חֲשׁוּכָה הַגָּלוּת אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ מְנַתֶּקֶת הַחֻרְבָּן גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ מְרֻחֶקֶת אַבָּא, לְעִתִּים אֲנִי מְאַבֶּדֶת אֱמוּנָה בִּי, בְּכֹחוֹתַי, בְּגֵרוּשׁ

שערי אורה ימי החנוכה. את ממצמצת בעינייך מול הדלת הנפתחת, והאור הגדול הפולש בעדו פנימה, אל ליבך. כי כל חג ומועד בלוח השנה שלנו הוא

שוב דבורי צועקת עלי. לא יודעת למה היא כועסת כל כך. "היא עצובה" חני מנסה לעזור לי לא לצעוק עליה חזרה. היא מאוכזבת, מסכנה". "נכון,

אמא וילד מול הכותל / פריידי לינדר אמא מתפללת מול כותל אבא. אני עומדת, מתפללת, כמעט מתבלבלת, לזהות את הכותל לא מצליחה, גם הוא כנראה