שערי אורה
ימי החנוכה. את ממצמצת בעינייך מול הדלת הנפתחת, והאור הגדול הפולש בעדו פנימה, אל ליבך. כי כל חג ומועד בלוח השנה שלנו הוא בעצם שער. שער שכדאי לנו להיכנס דרכו, ללמוד ולקחת כוח מהימים ההם, לזמן הזה.
ימי החנוכה הבאים לקראתנו לאורה, מסמלים את התגברות האור על החושך. הם מלמדים על התבדלות – בין היוונים ליהודים. בין המתייוונים והחשמונאים.
הבה נפתח עוד יותר את השער, נעמיק יותר, נלמד יותר, וניקח יותר כוח, לניסיונות המקיפים אותנו היום.
בפרשת בראשית, מיד בתחילת בריאת העולם, המדרש מזכיר את גלות יוון: "והארץ הייתה תוהו ובוהו וחושך על פני תהום". "וחושך- זו גלות יוון שהחשיכה את ישראל בגזרותיהם, שהייתה אומרת להם: כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל" (בראשית רבה ב': ד).
למה נקראת יוון בשם "חושך"? משום שציוותה על היהודים: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל".
מדוע דווקא גזירה זו 'זיכתה' את יוון בכינוי "חושך"? לו היינו חושבות על כך, היו גזרות שהיו קשות וחשוכות הרבה יותר: לא נתנו לשמור ולהאיר את השבת, אסרו לקיים ברית מילה, לקדש את החודש וללמוד תורה.
אך המדרש מציין בדיוק את הגזירה הזו: "כתבו לכם על קרן השור שאין לכם חלק באלוקי ישראל". רק לכן 'זכו' יוון בכינוי החשוך. מדוע?
היוונים לא ציוו לכתוב: "אין אלוקים", שכן בנקודה זו אין ויכוח. הם הכירו את האמונה העמוקה המושרשת בליבו של כל יהודי.
נקודת הוויכוח מבחינתם מופיעה בקשר העמוק והאישי שבין הבורא לבין הנברא. "שאין לכם חלק" – המעורבות האישית הזאת, הקשר של עם ישראל עם בורא כל העולמות – את הקשר הזה יוון אינה מסוגלת לסבול. בקשר הזה הם ניסו לפגוע, להרוס. אותו ניסו להחשיך.
היוונים לא באו ליהודים ואמרו להם שהתורה אינה אמת. שהקב"ה לא ברא את העולם, חלילה. אלא, הם באו ואמרו: "אתה רוצה להישאר בחושך? רוצה להישאר פנאט, חשוך? אין בעיה! תישאר בבית המדרש, אל תיהנה מהחיים, תישאר שם בבונקר… אם אתה רוצה לראות את האור – בוא לבתי התיאטרון שהקמנו, בוא לאצטדיונים, תלמד מהתרבות שלנו, בוא תראה מה זה לחיות. בוא ליהנות מהאור שיש לנו להציע לך!"
אם נמשיך לקרוא בפרשה, נגיע לפסוק: "יפת אלוקים ליפת, וישכון באהלי שם" – כל בתי התיאטרון, האצטדיונים, ההשכלה והתרבות – הם מסמלים את יופיו של יפת, אבי יוון. נכון אמנם שבורא העולם נתן את היופי המיוחד ליפת, אך היכן השכינה עצמה שוכנת? באהלי שם! והקדוש ברוך הוא – הוא מקור כל האור בעולם.
ה'אור החיים' הקדוש אומר בפרשת בראשית: "מלוא כל הארץ כבודו ומעתה אורו יתברך נמצא בהיקף העולם ובפנימיותו…. באמצעות אורו הנערב…"
יוון דרשה מעם ישראל להתנתק מאותו חלק אלוקי, מאורו של הקדוש ברוך הוא שנמצא בתוך כל יהודי. החשכה של תרבות יוון הייתה מעין מסך המונע בעד קרני האור לעבור דרכו. זהו אחד המסכים הבולטים הגורם להחשכת האמונה, ולניתוק הקשר בין יהודי לבוראו.
וזאת הייתה החשכה הגדולה שהפילה חללים מעם ישראל – בימים ההם, ולצערנו גם בזמן הזה.
ואת תגובת המכבים ליוונים אי אז, אנו צריכים לקחת איתנו לימינו היום. להשריש אותה בתוכנו פנימה.
להאמין באור האמיתי.
אם אנו באמת רוצים ליהנות מהאור, נוכל לעשות זאת אך ורק בבית המדרש, אך ורק על ידי לימוד התורה. על ידי ההתבדלות מתרבות יוון, שלפני הכל ואחרי הכל, היא חושך!
נוכל ליהנות מהאור כאשר נמצא את נקודת האור, נקודת החיבור של כל אחת ואחת מאיתנו, בתוכנו פנימה. את נקודת האור שהקדוש ברוך הוא מבקש מאיתנו: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". לזוז מהחושך, לפנות מקום לשכינה.
לאור האמיתי.
