תשעה קבין.

בימים הגדולים של ספירת העומר, הגיע הזמן שנספור את האומר, כי למילים שלנו יש כוחות של ספיר ושל יהלום.

כמה מילים טובות אמרנו היום לגננת של הילדה? ("מהבוקר היא עומדת בדלת ובוכה שהיא רוצה לבוא אלייך! תראי איך היא בורחת אלייך! את נותנת לה את כל הנשמה!") למלווה של ההסעה ("כמה יפה מצדך שאת מעבירה לה את הכביש ונותנת לה יד. את מלווה מיוחדת, שלא מתפשרת על בטיחות!") לשכנה שרצתה בסך הכל שני פלפלים ("את נראית כל כך טוב! רואים שאת מקפידה על תזונה נכונה!") ולשכנה נוספת שהתיישבה לצידך על ספסל הגינה ("מתוקה הילדה שלך, מאיפה לוקחים את העיניים החכמות האלה!").

הצלחנו לספור?

המילים האלה לא עולות לנו כסף והן שוות מליון. יש בהן כוח להדליק ניצוצות באדם שמולנו, למלא אותו בכוחות של חיים, לבנות עולמות. 

קיבלנו במתנה פה שאוהב לדבר תשעה קבין. בואו נעשה בו שימוש לא רק בתשעה קווים משפחתיים אלא גם מול האנשים שסביבנו ונעניק להם חיים.

הלוואי ונזכה עוד בחג השבועות הבא עלינו לטובה לעלות לרגל עם כל עם ישראל, ולבוא לציון ברינה.

שנמשיך לגדול