כנפי עוף \ רחלי אגסי

כנפי עוף \ רחלי אגסי

כנפי עוף

 

סיפורנו מתחיל ורץ

אי שם בשנות התר”צ

עת החל להפציע בפולין

אורו של הרב מלובלין

ליבו הרחום ועיניו הצופיות

ראו בצער בחורי הישיבות

שאכלו “ימים” אצל אנשי העיירה

כל אחד כפי שמזלו איתרע

האחד ישן על מיטת פאר

השני בתוך קש התהדר

השלישי אכל כל יום בשר

וחברו זכה במרק מאולתר

“פת במלח תאכל” קיימו לחומרה

אך מה יהא על עולם התורה?

הרב מלובלין החליט: לא עוד!

יש לשנות המצב ללא שהיות

הוא קם ונסע ודיבר והתרים

את קרנה של תורה חייבים להרים

וכך אחרי שנים או חודשים

את חלומו הצליח להגשים

מבנה מפואר בן שש קומות

נבנה לטובת בחורי הישיבות

חדר לימוד גדול

שיש בו הכל

חדרי שינה מרווחים

עם כסתות וכרים

אח… יישוב הדעת שכזה

אין בכל העולם הזה

(אכן, זכה גדול הדור

לקבוע תבנית שעברה מדור לדור

ועד היום זוהי זכות גדולה

להחזיק את לומדי התורה)

ישיבת חכמי לובלין קמה והייתה לעובדה

וידיו של הרב מלובלין מלאו בעבודה

הוא גייס צוות עובדים מיומן

שתקתק הכל ובזמן

רק משרה אחת נשארה מיותמת

נכון, צדקתם! חסרה מבשלת…

חיפשו וחיפשו, לא התפשרו

מבשלת עם לב רחב רצו

כזאת שתכניס אהבת התורה

בכל מנה תורגש היראה

בסופו של דבר נמצאה האבדה

וטויבע המבשלת החלה בעבודה

אכן, הבחירה הייתה מעולה

בכל בישול טויבע הכניסה תפילה

שהכל יהיה טוב וטעים

והאוכל יוגש בכלים נאים

והתפריט? חייב להיות מזין ובריא

כך לומדי התורה יוכלו להמריא

יש לגוון ולהוסיף עוד ארוחות

גם לבחורים שלומדים אחר חצות

שלא ייפלו עפעפיהם בתנומה

ממהרת טויבע להוסיף עוד מנה

ולנער הרך שהגיע מרחוק

רוקחת מרקחת שיהיה לו מתוק

ולזה שבבוקר מתקשה קצת לקום –

ממהרת לשפות קפה מהקומקום

כך ניהלה טויבע את המטבח

בין בישול לתפילה, בין תיבול לשיח רך

 

וכך חלפו להן תקופה או שתיים

אך דא עקא,

רוחות אחרות נשבו בינתיים

זמנים לא פשוטים לעולם הגיעו

דיבורים על משבר כלכלי השמיעו

התורמים התמעטו… המזומנים פחתו

ואט אט החלו להרגיש

שגם הישיבה נקלעה לעסק ביש

ולמרות כל המאמצים

הורגשו הקיצוצים.

גם ידידתנו טויבע מהמטבח

קיבלה הוראות וקולה נאנח

התפריט הפך לפחות מגוון

נהיה מחסור בלחם לבן

אורז ניתן ממש במשורה

תפוחי האדמה גירדו את הקדירה

אבל….

טויבע שלנו לא אמרה נואש

בכל יום עמלה על תפריט חדש

הראש מחשב, הפה ממלמל תפילה

שלא יחסר כלום לבני עלייה

התאמצה ואלתרה והגיעה לפשרה

פעם בשבוע מנה בשרית! איזו בשורה!!!

הלכה טויבע בצעד קל

אל האטליז המוכר

מה תקנה בתקציב הדל

ועל מה תקבל מחיר מוזל??

אולי תחזור וחסל?

אך לא!!!!

התושייה אותה לא עזבה

עת חשבה היא וחישבה

התמקדה במטרה

של לומדי התורה

הביטה כה וכה למעלה ולמטה

חיפשה היא משהו טוב להביא הביתה

ומה תרכוש בתקציב הדל?

כנפי עוף!!!

מהר לסל וחסל…

ואף קיבלה במחיר מוזל!

אהה טויבע אין זה קל

אך שכרך בשמיים מחושב ומשוקלל

 

זכו הבחורים וגם בזמן של קושי

ליהנות מארוחות ללא דופי

ובכל יום שלישי בשבוע

זכו עוד יותר לשבוע

ממנה עשירה של כנפי עוף

שרק קצרה מחמאות בלי סוף

 

גם השגרה הזאת התקבלה בברכה

וכי כמה אפשר לספר על אותה הארוחה

אלמלא שוב קרתה תפנית

היינו כבר מזמן סוגרים את התוכנית

 

בצהריים שטוף שמש ונעים

נכנסה טויבע את התבשיל להנעים

רצתה היא רק לערבב

את המרק שהכינה מכל הלב

הרימה מכסה, מצקת לקחה

אך אוי! מה זה? נמלטה הצווחה

הסיר חצי ריק כמעט מרוקן

היכן העופות שהיו לא מזמן?

הביטה לרצפה חיפשה עקבות

אך לא גילתה דבר מלבד מכמה טיפות

מה עושים? אילו בושות!

איך תישא פנים מול עיניים דורשות?

מה יהא על ארוחה מבריאה,

מה יהא על לומדי התורה???

הביטה בסיר, טפטפו גם דמעות

אולי מרק מלוח ישביע הפיות?

“די! די לייאוש!”

התנערה טויבע בחוש

הזדקפה כהרגלה ושוב נשאה תפילה

את התבשיל ערבבה

את כנפי העוף סיבבה

חצתה מנה אחת לשתיים

שלתה תפוח אדמה מהירכתיים

וכך אחת ושתיים חילקה לצלחותיים

  • – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

לילה כיסה את פני העיירה

הציץ גם על לומדי התורה

הכיצד זה שיש עדיין כוח

איך לא תוכל לשכוח

הן ארוחה היום הייתה קמצוץ

האינך רעב, חלש, רצוץ?

ואור התורה השיב לעומתו

טעם הלימוד אין כמותו

משיב נפש, משביע כל

רק כך היא הדרך לגדול

והלילה נמלט בחוסר כל…

 

חלפו יום יומיים ויותר

ושוב הגיע יום שלישי המבשר

שוב הכנת ארוחה נהדרת

הפעם כנפי עוף צלויים לתפארת

תיבול פה ושם גם ירק נוסף

להיות חלק מערך מוסף

נכנסה המבשלת למטבח בקלילות

על מנת להגיש המנה בזריזות

פותחת מכסה, מסדרת תבניות

אך מה זה? שוב??? זה לא יכול להיות!!!

איך שוב פרשו להם עופות כנפיים

והפעם חסרה המנה בכפליים

סופרת שנית בודקת תכולה

הפעם לא טעתה! במחילה

שאפה היא אוויר מלוא הריאות

את צערה אין להראות

שוב תמלא צלחות בשמחה

אף אחד לא ירגיש מחסור בארוחה

רק לעת ערב כשירדו הצללים

ודממו להם מסדרונות הומים

תיגש בחיל ורעדה

אל ראש העדה

תקיש על דלתו ביראה

ותשטח שאלה בצנעה

אוהו, הרב מלובלין

לא אירע כדבר הזה בכל פולין!

פעם בשבוע סוף סוף

מגישים לבחורים כנפי עוף

הן הכל ניתן במשורה

אז מדוע ככה ארע?

מי יהין כך להחסיר מלומדי התורה?

הקשיב הרב בעיניים עצומות

אחז בזקנו ואימץ מחשבות

“יש פה עניין שחייב עיון

אכנס את שאר הצוות לדיון”

וכך עלו וירדו השערות

מי זה הגנב שיכול להיות?

אם חתול זה או בעל חיים

ייתכן שמזמן כבר היו מגלים

אולי גוי או בחור ליצן

אולי סתם פרחח או איזה קבצן?

הרים הרב את ידיו

“אין מנוס מלהציב מארב

אבל אך ורק בצורה מכבדת

כדי לא לבייש נפש מועדת”.

וכך ננעלה האסיפה בייחול

שבשבוע הבא יסתיים התעלול

 

באותו יום שלישי בשבוע

לא היה לטויבע מרגוע

סיימה את מטלותיה מוקדם

וחיכתה למארב כפי שסוכם

כל היום עיניה בולשות, מחפשות

תפילה בליבה שפתיה רוחשות

והנה, הגיעה השעה המיוחלת

ו… טויבע הצניעה עצמה מאחורי הדלת

חיכתה וחיכתה כך כמה רגעים

עד שהחלה לשמוע רחשים

צעדים קטנים מהססים… אל תוך המטבח נכנסים

 

כלאה את נשימתה, אימצה את ראייתה

העזה להעיף מבטה

ו…כמעט צווחה מפיה נמלטה…

  • – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –

ילד! ילדון קטון!!!

את פניו מכסה כובעון!

ועוד אין לטעות! יהודי הוא לבטח

ציצית ופאות לו – סימנים לעם נצח

הרים הילדון את המכסה ולקח כמה כנפיים

הכניס לתוך סלו ויצא אחת ושתיים…

טויבע עדיין נשארה קצת קפואה

אך מיד התעשתה ואחריו מיהרה

הילד נכנס בין סמטאות בזריזות

וטויבע חשבה “האין זו עזות?”

אך מיד היסתה עצמה, הן ראש הישיבה ביקש

“הכל בצנעה כדי לא לבייש”

המשיכה לצעוד ופתאום מגלה

שהגיעו לבית גביר העיירה

לפני שהילד נכנס לארמון

הרים מעל פניו את הכובעון

וטויבע שוב החניקה צעקה

הן זה מוט’ל בן הגביר! כמעט צעקה

מה לר’ יצחק הגביר ולכנפי עוף?

הן מצלצלים יש לו בלי סוף

ואולי הילדון

רק חמד לו לצון?

אולי צריך הוא מוסר? אולי חינוך יעזור?

סבה על עקבותיה נרגשת

כל כולה סוערת וגועשת

כאשר ירדו לעת ערב צללים

ניגשה אל ראש הישיבה בצעדים כושלים

גוללה את מראות עיניה ביום

עדיין חושבת שהיה זה חלום

 

ושוב ראש הישיבה השקול

משיב בנועם ובקול צלול

הן לא זה מעשה ליצנות

יש לבדוק העניין בסבלנות

המתיני נא ימים אחדים

אבדוק העניין לפני ולפנים

 

המתח מיום ליום עולה

מתי הסיפור יתגלה?

מה יעלה בחכתו ראש הישיבה

ומתי טויבע תקבל כבר תשובה?

 

עוד מעט, עוד קצת, ויום שלישי מגיע

מה יבוא ראש הישיבה להודיע?

אך לא!

שום דבר מיוחד לא נאמר

רק טויבע קיבלה סכום כסף ניכר

לקנות יותר כנפיים ניתנה ההוראה

וכן להוסיף עוד פירות במהרה

טויבע עשתה כמובן כפי שצוותה

ואם התפלאה – שמרה על שתיקתה

שוב זכרה מה שהתבקש

הכל בצנעה כדי לא לבייש

לימים תדע, תשמע העלילה

על ר’ יצחק הגביר שירד מגדולה

כן, ר’ יצחק גביר העיר

נושל מנכסיו ביום בהיר

את מצבו ניסה להסתיר

את בני ביתו חזר והזהיר

אך לא כולם עמדו בניסיון

ובנו הקטן מוט’ל אזר אומץ וחיפזון

אל הישיבה נכנס והשאיל

כמה כנפי עוף על מנת להחזיר

אך ראש הישיבה בחוכמתו כי רבה

השאיר העניין על אש נמוכה

גייס עוד תרומה, נידב אנשים

כדי להחזיר הכספים לנושים

הכל בסתר מבלי לחשוף פרטים

תמך בר’ יצחק ובני ביתו המטים

עד שחזר הגביר למעמדו

אף אחד לא הרגיש שירד כבודו

שוב חזר לעשות עסקים כבעבר

הודות לר’ מאיר לא הורגש דבר

ועד היום לא ידועה הסיבה

מדוע ר’ יצחק הראשון לתמוך בישיבה

כן…

כאשר יש דעת תורה –

לא פועלים במהרה

וכך לדורי דורות

הנחיל ר’ מאיר לקחים והנהגות

זכה להעמיד תלמידי חכמים

משפחות של תורה, מורי דרך ורבנים

ומאז ועד היום דמותו מאירה

את כל עולם התורה…

 

© כל הזכויות שמורות

 

רחלי אגסי

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד