ג'ף ישב במשרד למול המסך, הפח לצידו, קופסת הסיגריות החצי מלאה הביטה בו" מה אתה עושה פה חוץ מלחסל אותי?" כמו שאלה בזלזול
ג'ף התעלם מהחפצים הפזורים ודעתם… ושלח את הנתונים לתוכנת
שעיכלה את הנתונים באיטיות מרגיזה XCV
ג'ף נטל דף מהמדפסת היא לגמרי מיותרת ממילא דני כבר העיר לי שהוא עוד מעט יוצא מהסטנדרט ועובר לארכיון בצורה רשמית
הדף התכווץ במהירות… ג'ף השליך אותה אל אשפה "אופס יש כאן עוד כמוני…לכן נוצרנו?" שאלה הדף את עצמה ואת חברותיה
ג'ף הקיש על רצונו לקפה בידית המוכספת שלצידו " איזה טרנטה לבן יש מערכת משוכללת פי כמה והוא אינו צריך להקיש ולהתחיל בנסיעות וכו' אלא מיד כש גררונו יבש כבר מוצע לו תה קפה כל מ שרוצה…"
קול מתכתי עצר את מחשבותיו "הקפה מוכן האם לקרב אל פיך? אס כן תניח את ראשך על מסעד הראש "
מסעד הראש התכוונן לצורה המתאימה והקפה החל לטפטף אל פיו הפעור של ג'ף "למהירות פתח את פיך לגודלO " המשיך הקול המתכתי בהוראותיו הבלתי נגמרות
ג'ף פתח את פיו לגודל הרצוי אך אופס המתכת נתקלה באפו ותכולת הקפה הרותח נשפכה ונזלה לתוך אוזניו
"הצילו!!! "זעק ג'ף לעזרה "אי זה שורף הכוויה באף באוזניים אי…………."
שתי אנשי רובוט נגשו אל גף "לרשותך" נעמדו מצפים להוראתו
"מה אתם מביטים עלי ? עזרו לי !! כואב לי !! קרבו לי את משככי הכאבים "ג'ף שכב ללא ניע מוחו ריק מהוראות לרובוטים הקרים שסובבו סביבו בשאלות מתעניינות "זה מקל עליך ? עוד כמה דקות וכבר תרגיש טוב… " ועוד כמה משפטים מטופשים .
הוא האניף את יד ימין וכיווץ את פניו בכאב המסר הועבר. מיד הועבר ג'ף אל אלונקה בדרך אל האחיות… המסדרונות המוכרים סגרו עליו בכאב אני צריך פה את אילנה הרהר בכאב היכן אימי שתצעק "טפלו בו !" אין מי שיתחנן "תנו לו משכך חזק יותר.." רק יבבותיי שלי ממלאים את המסדרונות השוממים
בחדר האחיות הובל ג'ף אל תוך 'די-כווייה' הרובוט G חיוון אל המקומות הדורשים טיפול ובעזרת לייזר משוכלל טופל העניין … וג'ף הועבר אל חדר התאוששות.
"היכן רובוטC האחראי עלי בעבודתי?" שאל ג'ף את עצמו תוך שמנסה להניע את ראשו המקובע ללא הצלחה…
"עובד C, עובד C ,הינך מוזמן לחדר מנהל אנא הדכן על מקום בו הינך נמצא ונבוא להוביל אותך"
ג'ף שלח את ידו אל הידית המוכספת "בחדר אחיות" אמר בקולו החלוש …ועצם את עיניו וכי מדוע הוא צריך לראות את הרובוט שולט בו?
ועוד לחשוב שבני אדם, יצוריי אנוש המציאו את הרעיון המתסכל הזה … סתם כי רצו חיים קלים? הרהר ג'ף בעוד שרובוט C מחזיק בו בידו ומוביל אל…. לא ידוע מוחו ריק ממחשבות יצרתיות וכל מה שהתברך בו יצור אנוש…
בחדר המנהל המתין לו יושב ראש A "ובכן היות ובתקופה האחרונה למדנו את עבודתך ואין לנו צורך בך יותר הינך מפוטר ! כעת גש אל עמדתך וקח את חפציך ואף כוון את עמיתך רובוט C לעבודתך. האם הובנתי?"
ג'ף הנהן בראשו, השפיל את עיניו
"עובד C אני ממתין לתגובה." השמיע יושב ראש את עמדתו.
"כן," שמע ג'ף את עצמו משיב..
בכל מקרה העניינים התקדמו .ג'ף ניצב עם עמיתו לשעבר מדריך מכוון מסביר ו קם מכיסאו זה שליווה אותו יום יום נאמנה
ג'ף פנה אל ביתו, מבצרו, הוא נכנס מנסה לנשום רגיל אך עובדת הפיטורין מרחפת בחלל החדר, ממלא את האויר עד מחנק. ג'ף יצא למרפסת ,כיסה הנצרים ,העציץ המלבלב ,ניסו לתפוס את תשומת ליבו שרק התייחס…. אך הוא נשאר עומד חושב "מה עכשיו? לאן עלי לפנות ? אפילו לטאטא רחובות אייני יכול ,יש רובוט,"
הוא התיישב על כיסה הנצרים מתנשם בכבדות, הסיגריה בידו השמאלית כהרגל עבודה וזו הימנית מובטלת עוד מעט תשותק מחוסר תנועה
זה קרה לסטז'ק הוא תיקתק הכל ביד ימין ויד שמאל שלא שינתה את תנוחתה מתפקדת היום הרבה פחות מרגיל….אני לא רוצה שזה יקרה חושב לעצמו ג'ף
"ג'ף סוף סוף אתה לא בעבודה וכל היום לפניך אפשר לצאת לטיולים, שופינג, בילוים …נו מה אתה בוחר? נכנסה אילנה בחיוך זורח עם משקה לימונדה קר מחייה נפשות עצרה את מחשבותיו בקריאה נלהבת "יו מה קרה קיבלת כוויה ? דרגה מס'? הם ישלמו פיצוים?" שמה לב אילנה לפציעתו של יקירה
ג'ף הביט בעיניו העגולות החומות הן שהביטו במסך תדיר והפעילו תוכנות למכביר, מקפה ועד ההייטק המסובך "ככה אומרים תודה הה, הה?" הזדקף ג'ף והטיח אגרוף בשולחן מתעלם לחלוטין משאלותיה החרפניות
"לאט לך לאט…" העירה אילנה כששומרת על סבר פנים יציב ומחייך. "הלימונדה, כמעט ויכולת לשחות בה " צחקקה במכובדות , ידה מתופפת בקצב מתואם אני אמתין ….אמרה לעצמה?!
"זהו אני מצטרף להפגנה נגד הממשל הרובוטי, המהפכה הטכנולוגית עברה כל גבול!! נמאס לי !! ממררים פה את החיים !! עד מתי נהיה להם לעבדים??"קרה ג'ף בפאתוס ופנה לקחת את תיקו ולצאת עם המפגינים בשדרה המרכזית כבר יותר מחודש שהתקשורת רועשת…."נלך, נושיט יד."
"אוי ויי "מררה אילנה ופשטה את מסכיה מעל הפניה "ככה אתה בורח ללא שלום או מה נשמע , בלי טיול או לפכות בריכה ,בלי שופינג או לכל הפחות קנייה ויי, ויי לי" הורידה אילנה את ראשה על השולחן "נשארתי בודדה ומיותמת עזב אותי בעלי שכח אותי כספי וכבודי גם הוא רחק ממנו מאנשיי ההייטק המכובדים למפגינים מטופשים…."
ג'ף אף לא העיף מבט לכיוונה השאיר את הלימונדה על שולחן הנצרים ופנה אל השדרה המרכזית בליל של קולות ומצגות מאיימות שטפו את עיניו "נוציא את השקע לשלטון הרובוטי "זעקו אלפיי סוגיי קולות שונים "די למהפכה הטכנולוגית!"
הוא התקרב אל שדרה המרכזית שם המתינה לו הפטה מוגנה טכנולוגית להולכי רגל נראו מרחוק אלפיי איש עומדים צפופים ומרקדים בעצבנות תוך שחובטים אחד בשני, מדי פעם נראה כמה נופלים. אנשיי הצלה מטפלים… מן הצד עמדו אנשי המשמר הרובוטי מנסים להשתלט על המון האדם. ללא הצלחה
ג'ף הביט על הנעשה וחיוך עלה על שפתיו GPS כבר לא מביא את האנשים למקום מזה חודש ויותר .אנשיי ההייטק פשוט השתלטו על העסק והמצגת הזו היא מוחשית עד כדי בלבול אילו לא הייתי אתמול במשרדי הייתי תוהה "האם אנשיי הייטק מסוגלים חודש וחצי לעמוד ברחובות יומם וליל? חה, חה… פעלול אנושי מוצלח! אנשי הרובוט לא מסוגלים להבדיל בין אנשי דמה לאנשים של ממש ולא מסוגלים לפתור את בעיית ההפגנות…
אך ג'ף התכווץ מכאב "מה עלי לעשות כיצד עלי לפעול? האם באמת אין צורך בי? זהו אין לי מה לתרום?" חוסר אונים עם חוסר התקווה יתערבבו זה בזה והייאוש איים לכבוש אותו
"גם פה, במקום השפל הזה אין צורך בי ! ההייטקיסט המוצלח, לדאבוני…"
אילנה המתינה לו באותה תנוחה עם ראש מותה כלפי מטה "הם הזויים הרובוטים הללו פשוט השתלטו על האנשים מבית ומחוץ…"סינן ג'ף מבין שיניו
"אילנה קומי !" קרה בקול ג'ף וכשלא נענה המשיך בעל כורחו מודע לכך שאילנה מצפה להתייחסות ורק כך תחזור לפעול "הלימונדה מרעננת "
בכלל לא שתית זה מלא מיד התעוררה אילנה ומזגה לכוס "שתה התרענן, לא פשוט למצוא את עצמך לבד בלי עבודה , תעסוקה, חברה מתאימה.." המשיכה מאותה נק' כאילו לא היה כלום…
היא פשוט לא רלוונטית אילנה הזו חייבת לעבור תכנות מחדש המותאם למצב הקיים תגובה ראשונית מותאמת למצב הקודם והתגובה כעת גם אינה מושלמת לטעמי… הגיע הזמן לנטרל אותה …רובוט שכמוה.
ג'ף ישב בודד, משוחרר "אילנה כבר לא פה, היא נותקה… אם באמת אין הבדל בין רובוטים לאנשים? כמו שטוענים אנשיי השוויון …"
קירות הבית השיב לו בהד חלול "שוויון"
"אבל זה ממש לא כך לרובוט יש הרבה יותר אפשרויות השכל המתכתי מוביל אותו לתוצאות מרשימות ….לעומת האדם שהרגשות תופסות חלק נכבד מהפרשניות…"העמיק ג'ף לחשוב
"הי חבר? מה קרה ? מה עושה הדיכאון על פניך? אין זמן, קח רגליים לעבודה, בילוים, מסיבות …מה חסר לך מה לעשות?" עצר אותו המסך המרצד בקריאה נרגשת "מנצלים את הזמן…באו להשקיע למען עמותת…"
"די! נמאס ,נמאס," קרה ג'ף וכיבה את המסך "תפסיקו להתערב לחיים, תנו לחיות," ניסה ג'ף לעצור את גלגל המחשבות אך הם לא שאלו לרשותו , המשיכו לחתור "הם בעצם רוצים לתת לחיות אך כיצד ניתן לחיות ללא סוללה או תוכנה כלשהיא אך חבל שאני לא רובוט…"
"לרובוט כללים ברורים מה? מי? איך? ואני אבוד…"הרהר ג'ף בעודו מהלך יוצא את הבית מעביר את עיניו על הנוף השקרן עצים, פרחים, מדומים….
מסך מרצד צדו עיניו "מתארגנת נסיעה לישראל עולם של פעם להצטרפות….."
ג'ף מיד רשם את פרטי ההצטרפות . כן, הוא ייסע וישתחרר…
הוא פה . אויר נקי עצים פורחים לא מזויפים והרחובות מלאים אדם, אכן אנשים אמיתיים, מקוריים לא מחזיקי מסך רובוטים ואנושיים,
כאן , בן אנוש הוא מלך, הרובוט משרת אותו… כיצד? אני חייב לשאול!
"סליחה , אפשר לשאול… אני תייר ואני רואה שאתם נראים שונה כיצד אתה יכול להסביר זאת?" עצר ג'ף עובר אורח בשאלתו
"ראה" השיב לו עובר אורח "ישנם המון הבדלים ושינויים ….מה שבולט זה העקרון אני עובד מה שהמעביד דורש אני מקיים על הצד הטוב ביותר"
"אוח אז אתה ממש רובוט" התאכזב ג'ף נשען על עץ מזדמן
"אוי לא! הרובוט מופעל בידי מעביד בודד ופועל על פיו ,ואני מופעל ע"י כח עליון שבד בבד עם דרישותיו הוא נותן לי אפשרות של בחירה, ואחרי הכל אני צריך להחליט האם לשמוע בקול מעבידי? האם לאו? השיב ופנה לדרכו
ג'ף נותר מהורהר יחלפו ימים ואולי אף שבועות עד שיבין, יפנים את משמעותו של יצור אנוש ואולי אולי לא יבין אלא רק יעשה ויפעל על פי צו מצפונו, הקריאה הפנימית שקוראת ואומרת "גדל, בני גדל"
ג'ף התיישב באנחה על הכורסה "יום מלא היה היום " פלט באנחה מרוצה
מרכז המשרדים WAIT FOR YOU סיפקו לו את מה שהיה זקוק באמת ! עבודה, דילמות, כשלונות , הצלחות,
החיים מלאים אם רק אותם ממלאים! סיכם ג'ף לעצמו הנאה וסיפוק מילאה את ליבו .