יום: דצמבר ב7, 2020

יוצר אור תְּהוֹם וְגָלוּת וְחֶשְׁכֶת עוֹלָמִים שְׁכִינָה שֶׁבּוֹכָה כְּאֵם עַל בָּנִים הָאֹפֶק אָפֵל וְלֵב עֲרָפֶל יֵאוּשׁ חוֹנֵק וְנוֹפֵל וְקוֹל בָּרָמָה

מתוך החושך – אור לוּלֵא הָיָה חֹשֶׁךְ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים מַעֲלָתוֹ שֶׁל הָאוֹר לוּלֵא הָיָה אוֹר אֲזַי אֵיךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ

לאור ההיסטוריה ריבשעוויץ. עיירה ציורית ומנומנמת, מוארת באור של פשטות ושל טוהר. בין החצרות מדלגות תרנגולות צחורות, וצעדי הנשים העמלניות

דמדומים – דיון ספרותי בעבר הלא רחוק, גדלו בנות בית יעקב על קלאסיקות שנכתבו על ידי סופרים שאינם יהודים *

כי יש לנו "איזה יום עבר עלי!" יוכבד טורקת את הדלת אחריה. "נורא!" היא מעיפה את התיק לסוף הבית בתנועות

חלום מאיר של בת טובה לטובה יש בלב חלום. חלום מלא אור. חלום על ים. מלח. אוניה. ארץ ישראל. טובהל'ה,

אור חושך וצל היה זה אחד מאותם ימים בלתי מוגדרים, כאילו היום בעצמו אינו סגור עם עצמו מה הוא רוצה

להאמין באור לִפְעָמִים אֲנִי כְּאוּבָה  לִפְעָמִים חֲשׁוּכָה הַגָּלוּת אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ מְנַתֶּקֶת הַחֻרְבָּן גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ מְרֻחֶקֶת אַבָּא, לְעִתִּים אֲנִי

בְּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל הָאֶתְמוֹל לֹא פָּסַקְתְּ עַל עַצְמֵךְ לַחֲמֹל דָּבְקָה מוּעָקָה הָיִית לְבַד מְיֹאֶשֶׁת, יְקוּם הֶחְשִׁיךְ מְגַשֶּׁשֶׁת וְרוֹצָה לְהַמְשִׁיךְ וּבִטָּחוֹן