דצמבר ב9, 2020

ומאירים את העולם / מלכי כהן באותו יום הייתי ע-י-י-פ-ה!! את שואלת מה החידוש? האמת שאת צודקת אין חידוש. הייתי

מאזינה לחלומות   הוא ליווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, התעוררתי איתו בבקרים, למדתי איתו למבחנים, והוא התייצב איתי

תודה לדודה, כמובן גם לבת דודה "תודה לכולם", היה אירוח מושלם "תודה על מתנה" במקום בדיוק על עזרה למבחן בחשבון

אבנים שחקו – אתי רוט מקל וחליל ועדר כבשים וניגון מזדמר ועולה אישה וחלום טווה בו פסים אמר רבא, ישקה

לו הייתי ספר…. שירה הוא יכיל בתוכו. לו הייתי ספר…. קשה הייתה כריכתו.   צר וארוך, בדפים של שמנת, וציורי

כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה  שְׁמֵי תְּכֵלֶת בָּהִיר מַגַּע שֶׁמֶשׁ מֵאִיר מְדַוְּחִים עַל עוֹד יוֹם שֶׁעָלָה   צִיּוּצֵי צִפּוֹרִים מְעוֹף פַּרְפָּרִים הָעוֹלָם שָׁב

השלישי בטבת/ ג. ברקן רוסיה, 1939. היה זה אחד הימים המאושרים ביותר בחייה. לא שהיא ממש זכרה מה היה קודם

על עיוור/ גולדי זולדן בזמן שאחרות מתעמקות במדידת מספר הגרגירים המדויק שבמתכון, היא – לא כל כך. בזמן שאחרות תרות

שיר-מחפשת את האור שבי / נעמי שמחה מְחַפֶּשֶׂת בַּנֵּרוֹת אַחַר נְקֻדָּה שֶׁל אוֹר, מְבַקֶּשֶׁת לִמְצֹא בִּי פַּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר.  

"להאיר את הרגישות" האור והחושך ברגישות גבוהה מאד כך פוגש ליל חנוכה הראשון את רחלי: עומדת ומביטה בנרות המרצדים בחנוכייה,