ספטמבר 2021

זבוב קצוץ כנפיים – חוי קויפמן נהרות של מים נשפכים סביבי ושום דבר אינו נמצא במקום. המיטות מחדר הילדים עברו

חוזרת לאה כץ   מוּל גַּלִּים וְשָׁמַיִם בְּאוֹטוֹסְטְרָדַת הָאַלְפַּיִם מְהַרְהֶרֶת   עַל רִיצַת הַיּוֹם יוֹם אַחַר תְּבוּאַת שִׁגָּעוֹן נִסְחֶפֶת  

דאי מה למעלה ממך/רבקי לייפער לפעמים אני מוצאת את עצמי על במת חיי מבקשת לרדת אל פשר ומשמעות לפעמים נוחתת

זיכרון אחרון |  אסתי דרעי תום צועד לאורך השביל הצבעוני, כפכפי העץ שלו משקשקים במנגינה נוגה. הוא יוצא אל האוויר

בס"ד פסנתר כנף/ אביגיל קייקוב תמיד היא חלמה שבביתה יישמע קול הניגון של לימוד תורה שמתמזג עם צלילי פסנתר נעימים

נניח שיהיו לי… הרהורים – נחמי אפל קריאה או מחשבה על המילה כנפיים, גורמת לי להרים עיניים כלפי מעלה. אולי

בס"ד מפתח אפס/ פניני צישינסקי המדרגות לא נגמרו והוא התנשף, עוצר בכל חצי קומה. הוא נבלע במסדרון 'שלו' בקומה שלישית,

כנף אחת בשבילך // רחלי שרייבר   כמה רגעים חשובים נמחקו לי מהמוח. אני נעצרת. מהדקת אחיזה בידה הרזה של

בס"ד מֵעֶבְרָה לְאֶבְרָה/ דינה גַּבֵּךְ כְּמוֹ נִשְׁבַּר מֵעוֹד קַשׁ וּבְחַיַּיִךְ שׁוּב אַכְזָבָה לֹא נְטִיפֵי חָלָב וְלֹא דְבַשׁ כִּי אִם מִלִּבֵּךְ

איש עם כנפיים/ נעמי חזן   "זאב נולד להיות טייס", כך אמרו תמיד סבא וסבתא מרמת גן, וההורים שלו היו