יונתי הקטנה \ מוריה טחן
יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה / מוריה ט' הִבַּטְתִּי בָּךְ יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה כֹּה צְחוֹרוֹת נוֹצוֹתַיִךְ בּוֹהֲקוֹת בַּשְּׁמָמָה הִבַּטְתִּי בְּעֵינַיִךְ הַכְּמֵהוֹת
יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה / מוריה ט' הִבַּטְתִּי בָּךְ יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה כֹּה צְחוֹרוֹת נוֹצוֹתַיִךְ בּוֹהֲקוֹת בַּשְּׁמָמָה הִבַּטְתִּי בְּעֵינַיִךְ הַכְּמֵהוֹת
כלפי מעלה – יוכבד הויזמן סיוון תשפ"א – 11:43 בבוקר פייר ישב בנחת ליד האגם התכול. לידו היה מונח דלי
חָשַׁבְתִּי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם לַיּוֹם שֶׁיָּבוֹא וַעֲדַיִן לִפְקֹחַ עֵינַיִם לְעָתִיד שׁוֹבֶה עַיִן רֵיחוֹ מְלַטֵּף הַמַּגָּע כֹּה נָעִים הַמְּרַגֵּשׁ מְאַסֵּף קָשֶׁה
בס"ד מחיאות כ(נ)פיים זה התחיל בזרם חד שחלף ברגליים, מעיף אותן ממקומן; עובר דרך הראש, ובקו אלכסוני ישר להפליא –
זבוב קצוץ כנפיים – חוי קויפמן נהרות של מים נשפכים סביבי ושום דבר אינו נמצא במקום. המיטות מחדר הילדים עברו
חוזרת לאה כץ מוּל גַּלִּים וְשָׁמַיִם בְּאוֹטוֹסְטְרָדַת הָאַלְפַּיִם מְהַרְהֶרֶת עַל רִיצַת הַיּוֹם יוֹם אַחַר תְּבוּאַת שִׁגָּעוֹן נִסְחֶפֶת
דאי מה למעלה ממך/רבקי לייפער לפעמים אני מוצאת את עצמי על במת חיי מבקשת לרדת אל פשר ומשמעות לפעמים נוחתת
זיכרון אחרון | אסתי דרעי תום צועד לאורך השביל הצבעוני, כפכפי העץ שלו משקשקים במנגינה נוגה. הוא יוצא אל האוויר
בס"ד פסנתר כנף/ אביגיל קייקוב תמיד היא חלמה שבביתה יישמע קול הניגון של לימוד תורה שמתמזג עם צלילי פסנתר נעימים
נניח שיהיו לי… הרהורים – נחמי אפל קריאה או מחשבה על המילה כנפיים, גורמת לי להרים עיניים כלפי מעלה. אולי