על כנפי הדמיון \ חנה יעבץ
בס"ד על כנפי הדמיון קרני שמש עליזות חדרו מבעד לחלון והאירו את החדר. שירה פקחה את עיניה. מוטי כבר קם
בס"ד על כנפי הדמיון קרני שמש עליזות חדרו מבעד לחלון והאירו את החדר. שירה פקחה את עיניה. מוטי כבר קם
שבור כנף "הכנפיים מוכנות, איקרוס", חייך דאדלוס בעייפות והעניק לבנו את כנפי השעווה הצהבהבות. סוף סוף יכולים הם
נענועי כנפיים / אלגוריה "זהו. נמאס לי!" "גם לי. לשמוע את התלונות שלך!" "דייי! כמה אפשר. שוב לנענע. לעוף. לנפנף.
כאיש אחד בלב אחד גב' א' ריבלין עמדה מול ההר והערפל, מנתה את הימים וענתה 'נעשה' גם כשזה לא כל

שיר לימי בין המצרים על הצורך ברווח של נשימה בין צרה לצרה, ועל הבריחה מהקב"ה אל הקב"ה.
בס"ד 'מחכה לך' // רבקה וקנין ואסתי דרעי כותבות בדואט "היי, אתה שומע?" למה אתה לא שומע? מאירק’ה התקרב לעץ.
הכרית שלי! מיהרתי בריצה לחדר, כשרפאל נשרך מאחוריי ומבטו דבוק לרצפה.
הדלתות הענקיות של "משען לדורות" נפרצו בבת אחת על ידי קבוצת ילדים עליזה.
התשמע ילדי לחישתי? בלילות קולי יעלה, בעיני המראות הן חיות.
שיר של צמדי ניגודים, בין עבדות לחרות ובין סיום להתחלה, שנכתב עבור מגזין השראה של פוטש סקול לפסח תשפ"א.