דבי בסול

בס"ד נשימות קצובות מתערבבות בניחוח שמפו קל. תלתלים זהובים נחים בשקט על מצחו של יהודה, ועיניו הכחולות סוף סוף נעצמות.

לפרגן לעצמי אור הסטיקר המוארך של "לשון הרע לא מדבר אליי" שעל הידית מתקלף עוד קצת לכבודו של מני. הוא

לכבוד גברת קורונה. מה שלומך? איך את מרגישה? אני קצת מצונן וקצת חלש. בגללך כמובן. הרי הגעת לבקר אותי לפני

כל הדרך אל החלום   היינו שלושה חברים עם מבט נועז בעיניים. אנחנו נשנה את העולם ויהי מה! על דגלנו

חלומות בטעם בצל מכיוון שאצבעות בידיים יש לי עשר, וציפורניים כנ"ל, וכולן כבר קיבלו טיפול מסור בחסות שיניי הבוהקות –