גילי בריקמן

          שבור כנף  "הכנפיים מוכנות, איקרוס", חייך דאדלוס בעייפות והעניק לבנו את כנפי השעווה הצהבהבות. סוף סוף יכולים הם

השלישי בטבת/ ג. ברקן רוסיה, 1939. היה זה אחד הימים המאושרים ביותר בחייה. לא שהיא ממש זכרה מה היה קודם

ליבי אליך, חבר  בית החולים הגדול, בוסטון. חדר 406  "אתה?" שאלתי, כמעט בצעקה. אורי לא ענה. "אתה?" שאלתי שוב. "אני".

"נלך?" שאלתי, בערך בפעם האלף. ידעתי שתומר לא יענה. הוא הפסיק לעשות את זה אחרי שהבין שאני לא באמת שואלת

מה שרציתי באמת / ג. ברקן נטלתי ברעד את הצעיף הסגלגל שקרץ לי מתוך ערמת הצעיפים ועטיתי אותו בהתרגשות. זמן