בצידי צידה של הדרך / ליבא הרץ

בַּת שֶׁלִּי, יַלְדַּת חֶמֶד
פּוֹסַעַת בַּשְּׁבִילִים
מְשַׂרְטֶטֶת בְּעָמָל
צְעָדִים שֶׁלָּךְ, רִאשׁוֹנִים

מַסְלוּל לָךְ אַתְּ סוֹלֶלֶַת
בְּדָם, בְּדֶמַע, בִּכְאֵב
רוֹצָה לָרוּץ, לְטַפֵּס הָרִים
נֶעֱרָמִים לָהֶם מִכְשׁוֹלִים

נִדְקֶרֶת אַתְּ מִדַּרְדַּרִים
דְּמָעוֹת זוֹלְגוֹת עֵינַיִךְ
כּוֹשְׁלוֹת רַגְלַיִךְ, כְּאֵבִים
קְמוּצוֹת קְפוּצוֹת יָדַיִךְ
טַעַם מַר עוֹלֶה בְּפִיךְ
מְלוּחוֹת לָךְ דִּמְעוֹתַיִךְ

חוֹשֶׁקֶת אַתְּ שְׂפָתַיִם
קָמָה, מַמְשִׁיכָה לִצְעֹד
וְשׁוּב אַתְּ מוֹעֶדֶת
כּוֹשֶׁלֶת עוֹד וָעוֹד

בַּת שֶׁלִּי, לוּ רַק יָדַעְתְּ
כַּמָּה בִּקַּשְׁתִּי טוֹב לָךְ
אִם רַק הָיִית שׁוֹמַעַת
בִּכְיִי לְמוּל עֳנְיֵךְ

רָאִיתִי גַּם רָאִיתִי
אֶת עֵינַיִךְ הַתַּמּוֹת
מְשׁוֹטְטוֹת הָיוּ, מְחַפְּשׂוֹת
מִי יַנְחֶה, יוֹרֶה לָךְ דֶּרֶךְ

מַרְגִּישָׁה אַתְּ עֲזוּבָה
עַלְעַל בּוֹדֵד בַּשְּׁבִיל
מֻשְׁלָךְ לְלֹא מַכָּר
וְאֵין לָךְ, לֹא הָיָה דּוֹאֵג

לוּ רַק יָכֹלְתִּי
בַּת שֶׁלִּי
לִהְיוֹת שָׁם בִּשְׁבִילֵךְ
לְנַכֵּשׁ הַקּוֹצִים מֵחַיַּיִךְ
לְהָסִיר הָאֲבָנִים

מְסַלֶּקֶת הָיִיתִי חוֹחִים
טוֹרַחַת לְהָזִיז חֲסָמִים
מִתְכּוֹפֶפֶת מְלוֹא קוֹמָתִי
רַק יֵעָלְמוּ לָךְ הַקְּשָׁיִּים

אֲבָל עוֹמֶדֶת אֲנִי שָׁם
בְּצִדֵּי צִדָּהּ שֶׁל דֶּרֶךְ
מְבַקֶּשֶׁת לָךְ טוֹב, מִמֶּרְחָק
לֹא יָכֹלְתִּי קְרַב אֵלַיִךְ

לְאַדְמָתִי אֲנִי דְּבוּקָה
עֲמֻקִּים הֵם שָׁרָשַׁי
לֹא יְכוֹלָה לָנוּעַ לְצִדֵּךְ
לְלַוּוֹת אוֹתָךְ בְּמַסָּעֵךְ

רַק מַסְלוּלֵךְ שֶׁלָּךְ לְמַעְלָה
פָּתוּחַ לִתְפִלּוֹתַי
אַבָּא שֶׁלָּךְ שָׁם, אַבָּא שֶׁלִּי
שׁוֹמֵעַ קוֹל זַעֲקָתִי

וְהוּא הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב
יִתֵּן לָךְ עֹז וְכֹחַ
לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב וְהַנָּכוֹן
בְּעֵינָיו, וּבְעֵינֵי בָּשָׂר
לִצְלֹחַ אֶת הַדֶּרֶךְ
קָרוֹב יָשָׁר אֵלָיו
לֹא לִפֹּל לֹא לֹא לִמְעֹד
לְהִשָּׁאֵר עוֹמֶדֶת, יַצִּיבָה

רָצִיתִי לִהְיוֹת שָׁם לְצִדֵּךְ
לְרַכֵּךְ לָךְ נְפִילוֹת
לֶאֱחֹז אָז בְּיָדֵךְ
לִלְחֹשׁ מִלִּים טוֹבוֹת

אֲבָל–
בַּת שֶׁלִּי,
כְּדֵי לִגְדֹּל צָרִיךְ לִמְעֹד
בִּשְׁבִיל לִצְמֹחַ – נִכְשָׁלִים
כִּי נָפַלְתְּ תָּקוּמִי
כִּי תֵּשְׁבִי בַּחֹשֶׁךְ –
ה' אוֹר לָךְ

לָכֵן שְׂאִי אֵלָיו עֵינַיִם
בַּקְּשִׁי רַק קִרְבָתוֹ
הוּא שָׁם בִּשְׁבִילֵךְ
תָּמִיד יִשְׁלַח יָדוֹ
וְיַעֲזֹר לָךְ, וְתִגְדְּלִי
וְיִתֵּן הַכֹּחַ – וּתְגַדְּלִי

וְיוֹם אֶחָד, עַלְעַל שֶׁלִּי
תִּצְמְחִי תִּהְיִי לְעֵץ
תִּהְיִי אָז אַתְּ הַגֶּזַע
תְּגַדְּלִי אַתְּ עֲנָפִים

תַּצְמִיחִי גַּם פֵּרוֹת
תִּשְׁלְחִי אוֹתָם לְדַרְכָּם
מְחֻבֶּרֶת תִּהְיִי לַקַּרְקַע
וְעִמָּם תִּשְׁלְחִי חֲבִילוֹת
שַׂקִּים שַׂקִּים שֶׁל תְּפִלּוֹת

אַל תִּשְׁכְּחִי אָז, בַּת שֶׁלִּי
שֶׁכָּךְ צָמַחְתְּ וְהָיִית אַתְּ
שֶׁדְּמָעוֹת שֶׁל אִמָּא
הִשְׁקוּ אֶת נִצָּנֵךְ
שֶׁתְּפִלּוֹתֶיהָ –
דֶּשֶׁן אַדְמָתֵךְ

שְׂאִי עֵינַיִךְ בִּתְפִלָּה
בַּת שֶׁלִּי, לַמְּרוֹמִים
עַל עֲנָפַיִךְ לְדוֹרוֹת
שֶׁלְּעוֹלָם
יַמְשִׁיכוּ לִגְדֹּל
לִפְרֹחַ וּלְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת

וְאַךְ זֹאת אַבָרְכֵךְ
שֶׁיִּהְיוּ פֵּרוֹתַיִךְ
מְתוּקִים
וְיִצְמְחוּ צֶאֱצָאַיִךְ
בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת
וְזַרְעֵךְ
אִילָנוֹת טוֹבִים
שֶׁתָּמִיד יִהְיוּ יִרְאֵי ה' בֶּאֱמֶת
וְיִשְׁתַּמְּשׁוּ בְּכוֹחָם-
לְהַנּוֹת בְּנֵי אָדָם

היצירה נכתבה על ידי בוגרת קורס הכתיבה היוצרת של פוטש סקול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *