אוכלת את הלב / תמר וינברג

הייתי רעבה
והתעפש
הלחם
ולא הטה
שכם
להצטרף
לסעודה

דגדגה לי
תאווה
בשרוול
כי הייתי
רעבה
בלי גבול
או מידה

והיה
מאוחר
והמכולת
תיפתח
רק מחר
לצערי

והייתי
רעבה
הדקה!
עד הבוקר
לא מחכה
רוצה רק
לחם טרי

לא היה
כלום
חוץ
ממלפפון
חמוץ
ושום
דבר

רק היה
הרעבון
שנגס
בי
בתאבון
בכל
פה ואיבר

לסעודת
חצות
אוכלת
את הלב
בקציצות
עד שנגמר

הסתיים
המצפון
הער
כי אכלתי
מהר
רק הרעב
נשאר

היצירה נכתבה על ידי בוגרת קורס הכתיבה היוצרת של פוטש סקול

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *