ומאירים את העולם / ג. ר. כהן

ומאירים את העולם / ג. ר. כהן

ומאירים את העולם / מלכי כהן

באותו יום הייתי ע-י-י-פ-ה!! את שואלת מה החידוש? האמת שאת צודקת אין חידוש. הייתי עייפה מיום שגרתי. מוויכוחים אינסופיים על צודק ולא בכוונה, הצהרות קולניות “את לא מחליטה” ולאחריה שרשרת בכיות ותלונות, ועוד היד רחבה…

עייפה מלהעיר, להאיר ,לבקש, להזכיר.

יש לי תחושה שככל שהם הולכים וגדלים – אני מתכוונת לילדים- מתעצם בהם רצון כזה לשמוע אותי שוב ושוב חוזרת על הדברים , אין הסבר אחר לזה, ברור הרי שהם לא מתכוונים. הם ילדים בוגרים.

אבל אותי זה מעייף. מאוד. גם מסתכל. ובינינו אפילו מעצבן.

זה מה שקרה בזאת חנוכה. הייתי מותשת. מרוקנת מכל חלקיק של אנרגיה. אחרי ההדלקה צנחתי על הספה, ולא ניסיתי אפילו לשנות תנוחה. רק בהיתי בנרות הדולקים כאילו נחשפתי לזה בפעם הראשונה..

הם עמדו שם זקופים, מאירים. אחד לצד השני, שומרים על מרחק סימטרי כחיילים במפקד. בראשם שלהבת עולה, בוערת, מאירה. תמונה מרהיבה.

קצת יותר מאוששת אחרי כמה דקות מנוחה, פתאום ראיתי אותם. אחד לאחד. עומדים בשורה. כל כך זכים ,טהורים. מלאי רצונות ושאיפות. קומתם זקופה. כל כולם אומרים אורה. הילדים שלי. תמונה באמת מרהיבה.

פתאום שמעתי את המשפט של ראש הישיבה, חוזר על עצמו פעם ועוד פעם, מחזיר אותי לאותו רגע מתוק ונפלא : “התקשרתי לומר לך שיש לך יהלום בבית.” יהלום בבית…כמה נחת. צר הלב מלהכיל… והיהלום הזה עומד כרגע בחזית,ולאו דווקא במלחמתה של תורה… סתם עניין של ילדים. אבל הוא יהלום. באמת יהלום. דרישות השלום לא מפסיקות להגיע עד היום. גם כמה חודשים אחרי התחלת הזמן. ישתבח שמו לעולם.

וכך גם עם שאר הילדים. כולם צדיקים. כולם קדושים, כולם ברורים. לאן שלא אפנה ,אשמע אחרי כל רעש גדול, את אמא של…? אוהו, איזה ילדים מיוחדים יש לך…

באמת מיוחדים. למתבונן מהצד, תמונה מושלמת.

רק ד’ עדי, עד כמה מורכבת התמונה הזו, כמה דקות ארוכות כנצח של דאגה, כמה שעות מאתגרות לפני כל הצלחה. כמה ימים של חוסר אונים וחולשה ועוד כמה כאלה של גבורה… כמה שתיקות והבלגות. ומצפון אחד קטן שלא נותן מנוחה… תמונה אוהו מרהיבה.

כל אחד יודע שאין מה לקנא בדשא הירוק של חבירו. ברור לכולנו שכסף הוא לא ערובה לאושר.

אבל תסכימי איתי, כשאת רואה את השיירה של השכנים, שורת בנים, יוצאים כמלאכי אלוקים ,בקול דממה דקה אחר אביהם, מתגנבת ללב איזושהי תחושה, בואי לא נקרא לה בשמה… בכל אופן שאיפה טהורה , מי לא חולמת על כזו משפחה???

ועדיין, גם לתמונה כזו אין טעם לפזול, כי לעולם לא תדעי מה עומד מאחור. בדיוק כמו ששלך בפני אחרים, עלומה. ושלך , תאמיני , אין כמוה לפניו יקרה …

 

 

 

 

 

 

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד