כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה / מלכי כהן

כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה / מלכי כהן

כַּחֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה 

שְׁמֵי תְּכֵלֶת בָּהִיר

מַגַּע שֶׁמֶשׁ מֵאִיר

מְדַוְּחִים עַל עוֹד יוֹם שֶׁעָלָה

 

צִיּוּצֵי צִפּוֹרִים

מְעוֹף פַּרְפָּרִים

הָעוֹלָם שָׁב לִתְחִיָּה

 

צָהֳלַת יְלָדִים

יְבָבַת פָּעוֹטִים

מְבַשְּׂרוֹת עַל יוֹם שֶׁל שִׁגְרָה

 

יוֹם שְׁטוּף אוֹר

אֵנֶרְגִּיָּה וְחֹם

מַמְרִיצִים, נוֹתְנִים הַדְּחִיפָה

 

לְהִתְאַמֵּץ, לַעֲמֹל

לִרְקֹם וְלִפְעֹל

לְתַכְנֵן, לְקַדֵּם עֲשִׂיָּה

 

מַדּוּעַ אִם כָּךְ

כְּשֶׁעוֹלֶה יוֹם חָדָשׁ

אַחֶרֶת אֲנִי מַרְגִּישָׁה?

 

מְנַסָּה, מְגַשֶּׁשֶׁת

כְּמוֹ עִוֵּר מְהַלֶּכֶת

וּבַחוּץ שׁוֹלֶטֶת אוֹרָה?

 

 הֵיכָן הִיא

חֶדְוַת עֲשִׂיָּה

בִִּכְנָפֶיהָ הָאוֹר מַעֲלָה?

 

לֹא אֵדַע הַתְּשׁוּבָה

עַד תֵּרֵד חֲשֵׁכָה

וְתוֹצִיא אוֹתִי לְאוֹרָה

 

 אָז אֶתְעוֹרֵר

עַצְמוֹתַי אֲנַעֵר

דַּעְתִּי תַּהֲפֹךְ צְלוּלָה

 

אֵנֶרְגִּיָּה, יָזְמָה

מוֹטִיבַצְיָה גְּבוֹהָה

הָיְתָה לִי חֲשֵׁכָה כָּאוֹרָה

 

“צִפּוֹר לַיְלָה”

הֲרֵי הִיא כִּשְׁמָהּ

פּוֹרֶשֶׂת כְּנָפֶיהָ

 בַּחֲסוּת חֲשֵׁכָה

וְאוּלַי גַּם אֲנִי קְרוּיָה בִּשְׁמָהּ?

השארת תגובה

גלילה לראש העמוד