פורשת כנפיים על הבמה / חיה נוף   'די, למה אני כל כך חוששת מהתפקיד שלי?!' 'אז תפסיקי כבר עם

תמר קרייטנברג / מעופפת בע"מ "כנפיים? אוקיי. זהו בקפואים?" שלחתי יד לעבר המקפיא הגדול, מנסה לדלות משם חבילת נקניקיות פרווה.

בס"ד  מריבה על סירים בבית המדרש הגדול של הישיבה לצעירים של הדרום – "דרומה יחכים", נשארו רק בחורים בודדים רכונים

בס"ד מי ייתן לי אבר כיונה – מלכה יחזקאל יום בהיר, השמש זורחת, ובליבה של מירי התקווה פורחת: "אולי השדכנית

  יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה / מוריה ט'   הִבַּטְתִּי בָּךְ יוֹנָתִי הַקְּטַנָּה כֹּה צְחוֹרוֹת נוֹצוֹתַיִךְ בּוֹהֲקוֹת בַּשְּׁמָמָה   הִבַּטְתִּי בְּעֵינַיִךְ הַכְּמֵהוֹת

כלפי מעלה – יוכבד הויזמן סיוון תשפ"א – 11:43 בבוקר פייר ישב בנחת ליד האגם התכול. לידו היה מונח דלי

חָשַׁבְתִּי לִפְרֹשׂ כְּנָפַיִם  לַיּוֹם שֶׁיָּבוֹא וַעֲדַיִן לִפְקֹחַ עֵינַיִם לְעָתִיד שׁוֹבֶה עַיִן   רֵיחוֹ מְלַטֵּף הַמַּגָּע כֹּה נָעִים הַמְּרַגֵּשׁ מְאַסֵּף קָשֶׁה

בס"ד מחיאות כ(נ)פיים זה התחיל בזרם חד שחלף ברגליים, מעיף אותן ממקומן; עובר דרך הראש, ובקו אלכסוני ישר להפליא –

זבוב קצוץ כנפיים – חוי קויפמן נהרות של מים נשפכים סביבי ושום דבר אינו נמצא במקום. המיטות מחדר הילדים עברו

חוזרת לאה כץ   מוּל גַּלִּים וְשָׁמַיִם בְּאוֹטוֹסְטְרָדַת הָאַלְפַּיִם מְהַרְהֶרֶת   עַל רִיצַת הַיּוֹם יוֹם אַחַר תְּבוּאַת שִׁגָּעוֹן נִסְחֶפֶת