"להאיר את הרגישות" האור והחושך ברגישות גבוהה מאד כך פוגש ליל חנוכה הראשון את רחלי: עומדת ומביטה בנרות המרצדים בחנוכייה,

באורות ויהי בשנה ההיא, ותגמור אביגיל אומר בדעתה. אחר שתי שנים אשר בהן לא מצאה לנפשה מנוח בהביטה אל נרות

לבחור באור לילה. אני שוכבת במיטה, כמעט ישנה. לפתע מדליק מישהו את האור בחדר, ו- אופס, התעוררתי. אורות. הם אינם

חוזרת אל האור בעבודת הקודש במדרשה המיועדת לבנות שגילו את האור ושבו אליו, נפגשת אורית בסיפורים מאירים ומעוררים. מוגשים כאן

לפרגן לעצמי אור הסטיקר המוארך של "לשון הרע לא מדבר אליי" שעל הידית מתקלף עוד קצת לכבודו של מני. הוא

אורות / נחמי אפל אור, חושך, חושך, אור, חושך, מה עכשיו? אני קמה מהמיטה וניגשת אל החלון. חושך שורר על

יוצר אור תְּהוֹם וְגָלוּת וְחֶשְׁכֶת עוֹלָמִים שְׁכִינָה שֶׁבּוֹכָה כְּאֵם עַל בָּנִים הָאֹפֶק אָפֵל וְלֵב עֲרָפֶל יֵאוּשׁ חוֹנֵק וְנוֹפֵל וְקוֹל בָּרָמָה

מתוך החושך – אור לוּלֵא הָיָה חֹשֶׁךְ לֹא הָיִינוּ יוֹדְעִים מַעֲלָתוֹ שֶׁל הָאוֹר לוּלֵא הָיָה אוֹר אֲזַי אֵיךְ אֶת הַחֹשֶׁךְ