
קו פתוח: השם שפתי תפתח \ ל.פוטש
עם שק מלא דאגות על הילדים נסעתי אל הכותל, ומצאתי את עצמי בלי מילים. עד שאשה אחת לידי לימדה אותי מהי תפילה.
טורים אישיים של לאה פוטש, עם חיוך, רגש ומבט חד על החיים, המשפחה והבית היהודי.

עם שק מלא דאגות על הילדים נסעתי אל הכותל, ומצאתי את עצמי בלי מילים. עד שאשה אחת לידי לימדה אותי מהי תפילה.

כאב שיניים בלילה, תפילת שחרית מתוקה במרפסת ובקשה אחת מדויקת מאוד. טור אישי על שיעור מאלף בבית הספר של החיים.

מכתב תודה לאמא, שנכתב בלילה ללא שינה, כשהבת שגדלה מגלה שעכשיו היא זו שקמה לילדים הבוכים.

אם לשמונה בנים שובבים כבר שנים לא אפתה חלות לשבת, והיא מתגעגעת למצוות הפרשת חלה. ואז נשמעות דפיקות בדלת.

בקרון צפוף בדרך למחנות, שפרה אינה מוטרדת מהרעב או מהצמא, רק מכך שאינה יכולה להתפלל בידיים נקיות. סיפור אמיתי על הרבנית מקאליב ע"ה.

ילקוט חדש ונוצץ לקראת שנת הלימודים, וילקוט ישן ומבויש בארון הפינתי. מכתב קטן על התחדשות, על הבטחות ועל דף חדש בחודש אלול.

אחותי ובעלה גרו בבניין ישן עם שכנים עוינים, ועם שכן אחד על ארבע שהפך כל עלייה במדרגות לסיוט. עד שפניתי למי שבאמת אפשר לדבר איתו.

שלוש נשים חולקות מונית לתחנה המרכזית, ובדרך נפתחים לבבות: אם שמתפללת על בתה הרחוקה, ונהג מונית עם סיפור משלו על כוחה של תפילה.

משפחה חרדית מתכננת שבת נופש בעיר בצפון, ולאם מתחיל לדגדג חשש. מה עושים כשאין עוד מה לומר? פונים לנשק הוותיק והטוב.

שיר לפרשת קורח, שנפתח בסיפור הגמרא על הצרעות שהתווכחו כל ימיהן על טיפת דם אחת, ומזכיר כמה יקר הזמן שלנו.