מכתבים למכון מקראות

אל מכון מקראות הגענו למודי נסיון ותסכול; על רקע הקושי של נהוראי בכתיבה, הוא טופל במכונים מקצועיים. אחר יום לימודים מפרך הוא רצה רק לחזור הביתה וגם התבייש מחבריו. זו הייתה מלחמת התשה.

כשהתחיל התהליך במכון מקראות היינו סקפטיים. ההתחלה אכן הייתה דומה, אמרנו לו שהבחירה בידיו ואם לא יהיה מרוצה הוא רשאי לעצור. אחרי תקופת הסתגלות ראשונית ראינו את ההבדל: הוא רץ בשמחה למכון! הצוות הנפלא ניגש אליו ברוך ובגובה העיניים, כרטיסי התמריץ העניקו לו תחושה של רווח גשמי לכל אורך התהליך ועיקר ההקלה שלנו הייתה בראשי חודשים.

עיקר הקושי במכונים הקודמים היה אז, כשחבריו התעופפו הביתה בשעת צהריים מוקדמת, הצעדה למכון הייתה בשבילו עונש.

במכון מקראות הוא רץ בלהיטות כי מדי ראש חודש מתקיים היריד, בו ירכוש לו פרס מכרטיסי העמל שצבר. אנחנו מודים להשם ולשליחיו הנאמנים במכון מקראות ראינו תוצאה: נהוראי פשוט (כמה לא פשוט) קורא!

הוריו של נהוראי.

את השורות האלה אני כותבת עם דמעות בעיניים. שלוימי היה כבר ילד גדול, קרוב לגיל בר מצווה, והקושי בקריאה היה גדול. הוא צבר פער בלימוד הגמרא אף שכל כך רצה.

אחרי שכלו כל הקיצין השתכנענו מידידים ששכנעו אותנו במשך תקופה ארוכה לפנות למכון מקראות, כי הם פשוט עושים נפלאות.

עכשיו, אחרי שנה של השקעה עקבית מטעם הצוות במכון מקראות, אני מביטה בשלוימי ורואה נס. מילד מופנם וכאוב הוא הפך לבחור עם אור בעיניים. הוא גאה בחיבור שלו לגמרא, ונהנה לצלול אל תוך הלימוד. בעזרת השם שלוימי יצמח לגדול בתורה, ואת הזכות נוכל לזקוף לצוות המדהים במקראות.

הוריו של שלוימי

חיים פנחס עלה לכתה ב' ועדיין לא ידע לקרוא. זה היה עצוב. במיוחד מאז שאחיו מכתה מכינה כבר לגם ספרים בשטף.

זה פגם בו בבטחון העצמי ובתחושת הכבוד האישית.

הומלץ לנו רבות על מכון מקראות, אולם כיוון שאנו גרים בברכפלד הסתייגנו מאד מכניסה לתהליך: הגעה למכון זה סיפור של חצי שעת נסיעה + חצי שעת המתנה לכל צד באופן יומיומי. לכן מצאנו חלוה בדמות מורה פרטית בברכפלד. גם עליה שמענו המלצות רבות. היא עשתה מאמץ לקדם אותו במפגש דו שבועי. אכן ראינו שיפור בקצב הקריאה אולם חשק לקרוא, מיוזמתו, עדיין לא ראינו. נולדה לנו תינוקת. את חופשת הלידה ניצלתי כדי לקחתו יום יום למכון.  לאחר מכן הוא למד לנסוע לבד. תוך ארבעה חודשים ראינו שיפור לא יאומן. הוא התיידד עם כל חומר כתוב, מבקש שנקריא לו משפטים כדי לכותבם, היחס החם והמעודד, הממתקים ופרסי התמריץ יחד עם השיטה העקבית והייחודית עשו את העבודה. מודה מכל לב.

הוריו של חיים פנחס

מכון מקראות עשה עם דוד אלחנן מהפך לא יאומן. מקריאה גרועה ומבולבלת הוא הפך ל'בעל קורא' כזקן בקי ורגיל. המהפך לא קרה ביום אחד: אלו היו שמונה חודשים של עבודה יומיומית בעקביות, באהבה ומסירות בלתי מתפשרת. ממליצה בכל פה, ומייחלת שההצלחה תאיר גם את עיני אחיו הקטן, שהתחיל תהליך בימים אלו.

הורי דוד אלחנן

אחר שנתיים של השקעת זמן וכסף במורות פרטיות, שלצערנו לא הצליחו להגיע עם מוטי לתוצאות בתחום הקריאה, הגענו אל המקום הנכון – מקראות.

כעת, אחרי חודשיים של עבודה אנחנו רואים קפיצה מיוחדת. ממליצים לכל ההורים המסורים, לתפוס את העניין בזמן ובמכון מקראות. לא להמתין שהילד יגדל והנזקים יגדלו חלילה יחד עמו.

הוריו של מוטי