טורים – מאת הסופרת לאה פוטש

מכתב געגועים לסבתא, הרבנית מטשערנאביל ע"ה – נסיכה עד יומה האחרון, שידעה להעביר לדורות את "אל תטוש תורת אמך".

מכתב לאשה ששמה אינו ידוע, אך חכמתה נצרבה בתודעה לדורות – זו שהצילה את ביתה מאש המחלוקת במילים פשוטות ובתחבולה נבונה.

מחנכת צעירה מתפללת למצוא את המילים הנכונות לאסיפת ההורים הראשונה שלה. למחרת, בדרך למכולת, היא פוגשת שתי גננות של ילדיה.

אם צעירה מול ילד בן ארבע שמנצח אותה בכל קרב בסופרמרקט. לילה אחד היא שופכת את לבה לפני אבי שבשמיים – ומחכה לכלים לחיזוק.

פרק הסיום של הטור "העמוד": יום חג של לימודי קודש בסמינר, והעמוד ששמע הכול חולם על היום שבו יפתח את פיו ויספר.

ר' שמעון בן חלפתא ישב ביום חם על ראש ההר, ורוח קלה נשבה. מתוך סיפור הגמרא נולד שיר קצר על הכרת הטוב, על הימים המעיקים ועל משב הרוח שבא אחריהם.

בתי הבוגרת התאהבה בזוג נעליים שלא מצאו חן בעיני, ואני לא רציתי להיכנס איתה לעימות. אז טמנתי את פני במדף – והתפללתי.

לילה חם, אחרי בר מצווה, ההמתנה לאוטובוס מתארכת והתלונות מתלהטות. רק יהודי מבוגר אחד בפינת הספסל רואה את הדברים אחרת.

הינדי, בת בכורה ואחראית מאז ומעולם, כורעת תחת העומס. שיחת ליל שבת עם שכנה שלווה מלמדת אותה מה זה לעזוב את המושכות.

ניקיונות לפני פסח: שתי שכנות ותיקות משוחחות ממרפסת למרפסת, והעמוד שמתחת מקבל מקלחת חינם, וגם שיחה מלאה אבק.

חודשיים של אדר, טנדר שמח מזמר ברחוב, וישיש שמחייך סוף סוף. ואז נשמע בום מחריש אוזניים, והעמוד מגלה ילד אחד מיוחד.

יום חמישי, המקרר ריק והכיס ריק. בעלי, סופר סת"ם, הלך לבית המדרש לפתוח את ארון הקודש – ואני ערכתי שולחן שבת לבורא עולם.

גיטי עייפה ממלחמת הפרנסה, והמקרר כמעט ריק. שיחה אחת על ספסל בגינה עם שכנה חייכנית מחזירה לה את האמונה – ויש לסיפור גם המשך.

סבתא שנקעה את רגלה נשארת לבד בשבת שבה כל המשפחה חוגגת אויפרוף. היא מבקשת מבורא העולם שבת מענגת – ומחכה לראות איך.

החורף כבר כאן, הבת בת הארבע עדיין בסנדלים, והכסף לנעלי חורף חסר. אם אחת מבקשת מאבא שבשמיים: עד השעה ארבע.

מזכירה חדשה ונמרצת הגיעה לסמינר, והעמוד מתגעגע לשושי הוותיקה. שיחה קצרה עם שתי תלמידות בתחנה משאירה אותו עם חומר למחשבה.

שתי חברות מימי הסמינר נפגשות ליד העמוד ומגלות שלשתיהן בת שעולה לכיתה א'. שיחה על מורה ותיקה, על ילדה רגישה ועל מה מותר לספר.

החגים חלפו, השמיים מעוננים, ובסמינר מתגלה סוד: מיהי הכותבת המסתורית של הסיפור שכולן קוראות. העמוד מאזין לשיחה בין שתי תלמידות.

ביקור שגרתי בטיפת חלב עם אחות חדשה, שלא מפסיקה לומר "בעזרת השם" – ויום מתוכנן היטב שמתחיל להשתבש.

צהריים לוהטים, התחנה עמוסה והאוטובוסים מתעכבים. מורה שמתחילה לשדך משוחחת עם המנהלת, והשיחה מגיעה למקום לא צפוי.

בדרך לשמחה משפחתית מתיישבים שני אברכים על ספסל התחנה. חתן טרי שופך את לבו: איך שומרים על הלשון כשכל המשפחה החדשה מדברת?

בדרך לטיפול של אמה בבית חולים מרוחק, מתקשרים מבית הספר: הבת הצעירה מתפתלת מכאב שיניים. רגע של צומת בין שתי אהובות, ותפילה אחת.

עם שק מלא דאגות על הילדים נסעתי אל הכותל – ומצאתי את עצמי בלי מילים. עד שאשה אחת לידי לימדה אותי מהי תפילה.

כאב שיניים בלילה, תפילת שחרית מתוקה במרפסת ובקשה אחת מדויקת מאוד. טור אישי על שיעור מאלף בבית הספר של החיים.