טורים – מאת הסופרת לאה פוטש

אמא דאגנית בגן השעשועים מגלה, בשיחה עם מרפאה בעיסוק, שהסיבובים המהירים בקרוסלה מפתחים שיווי משקל, תחושה ואפילו יכולות לימודיות.

הילדים בטוחים שגם אמא צריכה חופשה, והופכים את חדר השינה לבית מלון ביתי עם חדרניות, טבח ותוף מרים במקום פעמון. טור מחויך על מנוחה אמיתית.

ארגז עוגות שנשכח במקפיא בטבריה, ודחף פתאומי לטוס לליזענסק. בשדה התעופה מתברר למי חיכתה קופסת העוגות שלושה חודשים.

סנדל לתיקון, ביקור קצר בספרייה, אוטובוס שהחמיץ וטרמפ אחד. אברך שממהר לכולל מגלה בשביל מי נועדו כל העיכובים של הבוקר.

שלוימי בן השש מחזיק אתרוג שכל האורחים מתפעלים ממנו. איך הגיע אליו פרי הדר כזה? ילד עקשן לשם שמים מגלה את הסוד.

בוקר לחוץ, הסעות שממתינות, ופעוטה בת שלוש שננעלה בשירותים. טור על רגע אחד של תפילה שהחזיר את האוויר לריאות.

חול המועד סוכות עמוס באירועים, וחברה יקרה ורגישה שעומדת להגיע לביקור. איך אומרים לא בלי לפגוע? טור על ידידות, חג ותפילה קטנה.

גבעת כביסה בחדר הרביעי שמסרבת להיעלם, ובקשה קטנה ומביישת מול נרות השבת. טור משעשע על סדר בבית ועל תפילה גם על הדברים הקטנים.

אמא שמתפקדת כמו רובוט ליד מיטת בתה המחוסרת הכרה, עד שיום אחד היא מבינה שגם היא עצמה איבדה משהו. טור על דמעות, תפילה ותקווה.

משפט אחד של חמותה הפך שבת נעימה לים של דמעות. טור על כלה צעירה שגילתה מה אפשר לעשות עם דמעות שכבר זולגות.

חוב לגמ"ח שצריך להחזיר עד השקיעה, כרטיס דאבל לוטו אחד ויום שלם של חלומות על מיליונים. סיפור משעשע ומחכים על מה שבאמת שווה שלווה.

ערב יום כיפור, מטבח דביק, ילדים משועממים ודיסק אחד שנשכח בדרך. טור על אמא עייפה, על תסכול קטן ועל דפיקה בדלת בדיוק ברגע הנכון.

משקפיים שנעלמו אחרי שנת צהריים, ובית שהפך לכתמי צבע מטושטשים. טור על שעה של חושך שהפכה לשיחה קרובה ומתוקה עם בורא העולם.

מודעת "חייבת להימכר" על העמוד מעוררת שיחת טלפון נרגשת אחת, וכל מילה בה, כמובן, נאמרת "לתועלת". טור מהסדרה "העמוד".

מרצה חדשה מגיעה לשכונה, ובדרך חזרה מההרצאה נשמעות ליד התחנה ביקורות לא מחמיאות. ואז קול שקט אחד עונה.

צוות הסמינר חוזר מאסיפה סוערת ומתלבט ליד התחנה אם לקבל תלמידה שלאביה עבר לא פשוט. טור מהסדרה "העמוד".

לילה ברחוב, דלי דבק ושק מודעות: חגי המדביק מגלה מה כתוב על המודעה הצהובה, ועומד בפני ניסיון של ממש.

עליזה, הרכזת הנמרצת, משוחחת בטלפון ליד התחנה ולא שמה לב מי עוד מקשיב. טור מהסדרה "העמוד" על כוחן של מילים.

אמא שקועה במסך שמתחת לשמיכה, בת קטנה שמרגישה שלא שומעים אותה, וקול שופר אחד של אלול שמביא להחלטה אמיצה ששינתה את הבית.

כשמאיימים קיצוצים במשכורת, היא תולה במשרד טבלת תהילים – ונתקלת בהתנגדות. האם מותר לבקש מאבא גם סוכרייה קטנה?

חברות ותיקה שהתרחקה עם המעבר לעיר אחרת, מתנה לבר מצווה ושתיקה ארוכה. טור על געגוע, על בקשה צנועה מאבא, ועל ד"שים שמגיעים בדיוק בזמן.

מפגש קצר במעלית חושף שכנה שלא ישנה כבר לילות. טור אישי על פחד של אמא, ועל השותף השלישי שאפשר להפקיד בידיו את הדאגה.

ל"ג בעומר במירון, לפני החלאקה של הנכד הראשון. במערה הצפופה מבקשת אשה מבוגרת לומר יחד תהילים – והאמירה הזו משנה הכל.

מכתב למוכרת במכולת השכונתית, בת כיתה מימי הסמינר, שיודעת לשמוח בשמחת האחרות בלב שלם – גם כשהשמחה עדיין לא הגיעה אליה.