
קו פתוח: בהכרה \ ל.פוטש
אמא שמתפקדת כמו רובוט ליד מיטת בתה המחוסרת הכרה, עד שיום אחד היא מבינה שגם היא עצמה איבדה משהו. טור על דמעות, תפילה ותקווה.

אמא שמתפקדת כמו רובוט ליד מיטת בתה המחוסרת הכרה, עד שיום אחד היא מבינה שגם היא עצמה איבדה משהו. טור על דמעות, תפילה ותקווה.

משפט אחד של חמותה הפך שבת נעימה לים של דמעות. טור על כלה צעירה שגילתה מה אפשר לעשות עם דמעות שכבר זולגות.

חוב לגמ"ח שצריך להחזיר עד השקיעה, כרטיס דאבל לוטו אחד ויום שלם של חלומות על מיליונים. סיפור משעשע ומחכים על מה שבאמת שווה שלווה.

ערב יום כיפור, מטבח דביק, ילדים משועממים ודיסק אחד שנשכח בדרך. טור על אמא עייפה, על תסכול קטן ועל דפיקה בדלת בדיוק ברגע הנכון.

משקפיים שנעלמו אחרי שנת צהריים, ובית שהפך לכתמי צבע מטושטשים. טור על שעה של חושך שהפכה לשיחה קרובה ומתוקה עם בורא העולם.

שאלה של אח קטן שולחת את ישראל להכיר את הרבי מאפטא, בעל ה"אוהב ישראל": הצדיק שהפך מוות למעות ואהב כל יהודי.

שיר לשבת נחמו: איך אפשר להתנחם בתוך הגלות והכאב? ובכל זאת, יש הבטחה שתתקיים.

שיר לסוכות: בין קורות העץ של הסוכה, מול רוחות סוערות, יושבים בצל האמונה עם השכינה והאושפיזין.

שיר קצר לחודש אלול: רוח שנושבת בין החרכים, שוברת את השגרה ומזכירה שהשופר כבר קרוב.

ירושלים הענייה של תשי"ב, נער יתום שמתגעגע לאביו, נדבן מאמריקה שמקים בית לילדי הפליטים, וליל סדר אחד שבו נפגשים העבר וההווה.