בין החרכים
היא נושבת
רוח אלול מהורהרת
מזכירה היא, מקרבת
שגרה חדגונית
היא שוברת.
רוח אלול מרחפת
מעוררת היא וחושבת
מרפרפת, מלטפת
והמון אוהבת.
עוד מעט
תישא היא
קולו של שופר.
עוד רגע קט
ודממה כאן תופר.
משהו נרעד,
שם בלב.
מצינת רוח אלול
נפחד—
אב אוהב!
כולי כמיהה ליישר
המסלול,
להתקרב.
