כל הפוסטים בפריידי לינדר

“להאיר את הרגישות” האור והחושך ברגישות גבוהה מאד כך פוגש ליל חנוכה הראשון את רחלי: עומדת ומביטה בנרות המרצדים בחנוכייה,

להאמין באור לִפְעָמִים אֲנִי כְּאוּבָה  לִפְעָמִים חֲשׁוּכָה הַגָּלוּת אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ מְנַתֶּקֶת הַחֻרְבָּן גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ מְרֻחֶקֶת אַבָּא, לְעִתִּים אֲנִי

שערי אורה ימי החנוכה. את ממצמצת בעינייך מול הדלת הנפתחת, והאור הגדול הפולש בעדו פנימה, אל ליבך. כי כל חג

שוב דבורי צועקת עלי. לא יודעת למה היא כועסת כל כך. “היא עצובה” חני מנסה לעזור לי לא לצעוק עליה

אמא וילד מול הכותל / פריידי לינדר אמא מתפללת מול כותל אבא. אני עומדת, מתפללת, כמעט מתבלבלת, לזהות את הכותל