תגית: ילדים וחינוך

בס"ד     תרצה אפללו כנפיים, מקורן הוא הלב   "ילדים, סיימתם לארוז?" "בגדים יש?" "יש!" "מברשת שיניים, שמפו, פיג'מה יש?"

פורשת כנפיים על הבמה / חיה נוף   'די, למה אני כל כך חוששת מהתפקיד שלי?!' 'אז תפסיקי כבר עם

לצלוח את כנפי הדמיון אוף. הנחתי את העט בזעף. שוב אני לא זוכרת כלום! מה, מה המורה אמרה אז בכיתה?

בסיעתא דשמיא   עוף, גוזל! הם מרחפים, מעופפים אי שם בעננים. מי אתם ילדי הכנפיים? איך אתם מרגישים כשמנסים לקרקע

מכוונת נכון "זה הולך להיות משהו—" ללי לא מצאה מילים מדויקות, אלא רק פתחה את ידיה לצדדים ככל יכולתה. "אדיר!"

מקשיבים לך ילד  /  רוחמה ארנד   הדלת נפתחה ברגע הכי פחות מוצלח. רשרושי שקיות מלאו את הבית בבת אחת,

מאזינה לחלומות   הוא ליווה אותי מאז שאני זוכרת את עצמי, התעוררתי איתו בבקרים, למדתי איתו למבחנים, והוא התייצב איתי

דמדומים – דיון ספרותי בעבר הלא רחוק, גדלו בנות בית יעקב על קלאסיקות שנכתבו על ידי סופרים שאינם יהודים *

–           (שמש) שלום ילדים! נעים מאוד להכיר, אני שמש. אתם שואלים איזו שמש? נו השמש בשמיים, הגדולה הזו. כמוני יש

סיפור חלומי/ מיכל שאער זמן אלול. תלמידי כיתה ז' יושבים בכיתה. מתפלפלים עם הרב על דף הגמרא. הוא שואל והם