אם את רגישה מאד,

ונולדת לתוך החיים של שנות האלפיים,

אל עולם שמתרוצץ בתזזית קדימה, והטרנדים שלו מתחלפים כהרף עין,

הכל נמדד במספרים ובהישגים ובהצלחות,

ושוטר פנימי עומד מעלייך עם מקל ומדבר במנגינה של מכות:

נו כבר! תזוזי! תעשי משהו עם עצמך!!!

ושואל אותך בקול מתכתי וקר:

מה היעדים שלך, גברת? מניין ולאן?? 

וממספר אותך באחוזים ומקטלג אותך ומאיים על הציון שירד לך בתעודה,

ואיזה בית!

ואיזו אמא! 

מתי היתה בך סבלנות? מתי סיפרת להם סיפור? מתי הקשבת באמת? מתי תפסיקי להזניח???

ומנופף אצבע מאשימה ורגע אחר כך מנער אותך:

די כבר עם המצפון! עכשיו לקום ולעשות!!!!

אם השפה הזו חונקת אותך,

אם את מרגישה בנקודה הפנימית שבך, 

שלא ככה רצון ה’,

אם את רוצה לזכור בעמקי התודעה שלך,

עד כמה ה’ אוהב אותך,

ורוצה שתחיי באמת,

שתהיי,

שתעשי ותפעלי אבל מתוך נשימה,

ולא מהמקום החנוק הזה,

אני מזמינה אותך לקרוא את המשך הנאום שלי .

לאחרונה התחלתי להשתתף בסדנאות של אפרת נאווה קופרמן,

אשה מתוקה ופנימית ויראת שמים, שאני מכירה אישית כבר שנים.

באתי לשיעור ניסיון ונשביתי בקסם של פשטות יהודית ופנימית, 

מאז, אני באה כל שבוע

פשוט כדי לנשום.

לנשום באמת.

לחזור להיות אני. בפשטות. 

לקלף שכבות של פוזה ושל רושם חיצוני.

זה פשוט קורה שם. 

אולי זו קבוצת הנשים שמגיעה גם היא כדי לנשום?

אולי זו הגיטרה שלה שפורטת בעדינות שירים שקטים כאלה,

 צלילים עם ניחוח של פעם, 

מילים מלטפות של קרבת אלוקים מתוקה מדבש?

עד שהכרתי אותה לא ידעתי כמה עומק יש בגיטרה.

עד שהכרתי אותה לא ידעתי כמה תתן לי הפינה השבועית הזו לנשמה.

וגם לא העזתי לשיר…

הסדנאות שלה, למי שמסכימה להביא שם את עצמה,

(וכל מי שמגיעה, מביאה… אחרת לא הייתה באה)

הן תהליך אמתי של חיזוק המודעות וטיפול רגשי מטהר 

אבל בלי שום חפירות ארכיולוגיות.

אם הגעת לסוף הנאום – כנראה את בעניין.

ממליצה לך מאד לבוא ולנשום אוויר אחר

אצל אפרת נאווה.

פשוט להיות

זה שם הסדנה שלה.

ויש בה ניגונים ושירה ודיבורים שקטים והקשבה ומקום לכל מה שאת. עם כל המכלול שלך.

כרגע יש סדנאות מדהימות במודיעין עילית.

אפרת נאוה מוכנה לבוא לכל מקום בארץ (מינימום 5 נשים)

ממליצה בחום, להתרשם משעור נסיון עוד הערב.