ערב סוכות, כולם סוחבים כפות תמרים לסכך, גם שמעון, בן 7.5, עוזר במשימה אלא שהוא… יחף.
נכנס קוץ לכף הרגל, יצא בקלות וחג שמח.
שנה אחרי, חול המועד סוכות, אנחנו עם תינוק קטן בן שבועיים וחצי ועוד שבעה מעליו מבקרים את הדודים בירושלים, כולם עייפים, עצבניים ומקטרים.
ביציאה מהחניה, שפשפנו רכב שחנה לידינו. משאירים פרטים בפתק על השמשה ולא ממש מבינים איך החג שאמור להיות שמח התפקשש לנו ככה.
למחרת קבלנו שיחה מבעל הרכב, מישהו בשם איקסמן (השם בכוונה בדוי), העברנו תשלום על הנזק שגרמנו ונפרדנו מכ2000 שח, הוצאה שהיתה נראית לנו מיותרת לחלוטין.
באמצע חשוון באחד הבקרים בא אלי שמעון, שהיה כבר בן 8.5 ואמר: "אמא, תראי מה צמח לי ברגל ובכלל לא כואב לי…" כף הרגל שלו היתה נראית כאילו בלעה כדור פינג פונג…
הלכנו לרופאה שהפנתה אותנו לאולטרסאונד של כף הרגל, שם ראו קוץ של דקל באורך 2.5 ס"מ שיצר זיהום סביבו. מכיוון שהיה בעומק גדול וישב סמוך לעצבים האחראיים על יציבות הגוף כולו המליצו לנו ללכת לפודיאטור (מומחה לכף הרגל) פרטי שקבע כי צריך לעשות ניתוח. בררנו מה העלות בפרטי, כ20000 שח, הבנו שאין ברירה וזה חשוב וניסינו לקבוע תור לניתוח. מכיוון שהאיזור הלך והתנפח התחלנו להיות בלחץ…
המזכירה של הרופא הפרטי אמרה שאין לה תורים בשבועיים הקרובים ולא ידענו מה לעשות. ביום חמישי בצהריים בעלי אמר לי, בואי ננסה ברפואה הציבורית, מה יש להפסיד? התקשרתי למחלקת אישפוז יום וניסיתי לברר עם המזכירה מתי אפשר להגיע ומה ההבדל בין שר"פ לציבורי בתחום הזה.
היא הסבירה שהרופאים שמנתחים בשרפ עובדים בשעות הבוקר בציבורי ואחרי צהריים בשרפ. רק שבשרפ אפשר לקבוע מי ינתח ובציבורי זה יכול להיות כל אחד….
מאוד רצינו שהרופא שקבע כי צריך ניתוח גם ינתח אבל לא ידענו מי עובד בחדרי ניתוח… תוך כדי בירורים אני מקריאה לבעלי את שטף הפרטים שיש על מחלקת אישפוז יום, שעות פעילות, מספר טלפון, שם ראש המחלקה… כאן הוא קטע אותי, "פוקסמן? מוכר לי מאיפה שהוא… אולי זה מי ששפשפנו לו את הרכב בסוכות? יש לי את המספר שלו…"
הוא מחייג ואכן, זה אותו אחד!
היה נחמד מאוד, (זכר לנו לטובה את המהירות שטיפלנו בתשלום ובתיקון של הנזק שגרמנו), ושיתף שביום ראשון הקרוב בבוקר אותו מנתח שרצינו שינתח באופן פרטי עובד בציבורי והוא יתאם לנו אותו כמנתח רק כדאי להגיע מוקדם כי מתוכנן ניתוח גדול בעשר בבוקר….
הניתוח עבר בהצלחה גדולה. על אותו ניתוח שרצינו לשלם עבורו 20,000 ₪ שילמנו 20 שח לחניה…עם מנתח עירני בשעות הבוקר ולא אחרי צהרים…
וסוף סוף הבנו למה היינו צריכים את הסיפור בחניה…
