
אלול דופק לי בדלת \ ל.פוטש
אלול מגיע מתנשף, ועל גבו שקים כבדים מלאים ברגעים של שנה שלמה. טור אישי ונוגע לקראת הימים הנוראים.
טורים אישיים של לאה פוטש, עם חיוך, רגש ומבט חד על החיים, המשפחה והבית היהודי.

אלול מגיע מתנשף, ועל גבו שקים כבדים מלאים ברגעים של שנה שלמה. טור אישי ונוגע לקראת הימים הנוראים.

בוקר קיצי ולוהט ליד התחנה: אחת מציירת בשנת שבתון, והשנייה יוצאת משער הסמינר כשעננה כבדה על פניה. העמוד מקשיב לשיחה בין שתי אחיות.

מודעת "חייבת להימכר" על העמוד מעוררת שיחת טלפון נרגשת אחת, וכל מילה בה, כמובן, נאמרת "לתועלת". טור מהסדרה "העמוד".

איך הופכים את ההמתנה הארוכה בפרוזדור של אסיפת ההורים לזמן מנוצל? אמא אחת מגיעה מצוידת במזוודה שלמה. טור הומוריסטי מהסדרה "בעמדת המתנה".

מרצה חדשה מגיעה לשכונה, ובדרך חזרה מההרצאה נשמעות ליד התחנה ביקורות לא מחמיאות. ואז קול שקט אחד עונה.

צוות הסמינר חוזר מאסיפה סוערת ומתלבט ליד התחנה אם לקבל תלמידה שלאביה עבר לא פשוט. טור מהסדרה "העמוד".

נסיעה ארוכה לכותל המערבי עם דף מלא בקשות, ותחינה של אשה ירושלמית אחת שמשנה את כל התפילה. טור לימי בין המצרים מהסדרה "בעמדת המתנה".

פגישה בבר מצווה עם בת דודה שפוטרה מעבודתה מעוררת הרהורים על המתנה, על זכות הנשים ועל משרת האם בבית. טור מהסדרה "בעמדת המתנה".

לילה ברחוב, דלי דבק ושק מודעות: חגי המדביק מגלה מה כתוב על המודעה הצהובה, ועומד בפני ניסיון של ממש.

יד עדינה מדביקה על העמוד מודעה על מכירת בגדי ילדים, ותקווה גדולה תלויה בה. ואז מגיעה חבורת נערות, ומשפט אחד על "חברה פושט". טור מהסדרה "העמוד" על שמירת הלשון.