קומי אורי / ברכי זולדן
צצצצצצצצצצצצ… זזזזזזזזזזזזזזזזזזז….. יד עקוצה היטב התרוממה שוב בעמדת הגנה. שמיכת הפוך פתחה את פיה בצרידות מקורקרת: 'תנו קצת לישון!!! נודניקים!!!!!'
צצצצצצצצצצצצ… זזזזזזזזזזזזזזזזזזז….. יד עקוצה היטב התרוממה שוב בעמדת הגנה. שמיכת הפוך פתחה את פיה בצרידות מקורקרת: 'תנו קצת לישון!!! נודניקים!!!!!'
לפני שראו אותו – ראו אותן, את נעליו. גדולות, משופשפות, פותחות את פיהן כתנין העומד לבלוע את טרפו. לא ברור
"וּבְכֵן, תַּלְמִידִים", חָתַם הָ'רֶבֶּה' אֶת הַשִּׁעוּר. "נִזְכֹּר תָּמִיד אֶת הַזְּכוּת שֶׁלָּנוּ לָגוּר בָּאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה". הַצִּלְצוּל הַגּוֹאֵל סוֹף סוֹף נִשְׁמַע. שְׁלוֹשִׁים
הבייגלה והחור / ערב לבבות חנוש מספרת: אימא הייתה ממש באמצע לספר לי את הפרק השני בספר הספרייה המותח, ובדיוק
היא עלתה למונית. מכווצת כעלי הכרוב המצונפים, קרובים לקלח. מכורבלים על עצמם בלי אפשרות להימתח. חיוורים כמוה ברגע זה.. מסכה
אמא וילד מול הכותל / פריידי לינדר אמא מתפללת מול כותל אבא. אני עומדת, מתפללת, כמעט מתבלבלת, לזהות את הכותל
אבא, קח מכאן את הקורונה! אבא, אני רוצה לספר לך על בן כיתתי איתמר. כמעט תמיד הוא כועס על כולם.