כל הפוסטים בפוסטים קורס כתיבה יוצרת

השלישי בטבת/ ג. ברקן רוסיה, 1939. היה זה אחד הימים המאושרים ביותר בחייה. לא שהיא ממש זכרה מה היה קודם

על עיוור/ גולדי זולדן בזמן שאחרות מתעמקות במדידת מספר הגרגירים המדויק שבמתכון, היא – לא כל כך. בזמן שאחרות תרות

שיר-מחפשת את האור שבי / נעמי שמחה מְחַפֶּשֶׂת בַּנֵּרוֹת אַחַר נְקֻדָּה שֶׁל אוֹר, מְבַקֶּשֶׁת לִמְצֹא בִּי פַּךְ שֶׁמֶן טָהוֹר.  

"להאיר את הרגישות" האור והחושך ברגישות גבוהה מאד כך פוגש ליל חנוכה הראשון את רחלי: עומדת ומביטה בנרות המרצדים בחנוכייה,

באורות ויהי בשנה ההיא, ותגמור אביגיל אומר בדעתה. אחר שתי שנים אשר בהן לא מצאה לנפשה מנוח בהביטה אל נרות

לבחור באור לילה. אני שוכבת במיטה, כמעט ישנה. לפתע מדליק מישהו את האור בחדר, ו- אופס, התעוררתי. אורות. הם אינם

חוזרת אל האור בעבודת הקודש במדרשה המיועדת לבנות שגילו את האור ושבו אליו, נפגשת אורית בסיפורים מאירים ומעוררים. מוגשים כאן

לפרגן לעצמי אור הסטיקר המוארך של "לשון הרע לא מדבר אליי" שעל הידית מתקלף עוד קצת לכבודו של מני. הוא

אורות / נחמי אפל אור, חושך, חושך, אור, חושך, מה עכשיו? אני קמה מהמיטה וניגשת אל החלון. חושך שורר על

יוצר אור תְּהוֹם וְגָלוּת וְחֶשְׁכֶת עוֹלָמִים שְׁכִינָה שֶׁבּוֹכָה כְּאֵם עַל בָּנִים הָאֹפֶק אָפֵל וְלֵב עֲרָפֶל יֵאוּשׁ חוֹנֵק וְנוֹפֵל וְקוֹל בָּרָמָה