סדרה למבוגרים – מאת הסופרת לאה פוטש

מה מדברים עם תינוקת של קילו וארבע מאות? אמא אחת מוצאת שיר ישן של תקווה ושרה אותו בלחש אל תוך האינקובטור.

חזרה לטיפול נמרץ, ממצאים לא ברורים בבדיקה וחדר הורים אחד עם ספה דהויה, קפה רותח ונשים שמבינות בלי מילים.

ארוחות שמגיעות לדלת, תבניות שממלאות את השיש ורשימת תודות שרק מתארכת. על הקושי לקבל, ועל שיעור בענווה.

חודש בפגיה, ופתאום שתי התאומות עוברות לעריסות ולובשות בגדים לראשונה. צעד קטן שמעורר הכרת טוב גדולה.

שיעור בחדר הסמינרים של הפגיה: איך מלמדים תינוק פג למצוץ, לבלוע ולזכור לנשום, ומה זה מלמד את אמו.

מועדי שחרור שמשתנים מיום ליום, ראש השנה שמתקרב ותכניות שמתבטלות אחת אחרי השנייה. פרק על חיים בתוך אי ודאות.

יום של הערות מכל כיוון: שמיכה שנפלה, חלוק שלא הוחלף, מוצץ שצריך חיטוי. ומזכירה אחת שמלמדת שיעור שאף אחד לא תכנן.

יום השחרור הראשון מגיע, אבל רק לאחת מהתאומות. שיחות שחרור, ערימות ניירת ולב שנקרע בין שתי עריסות.

טכנאי מזגנים צדיק, אבא שלוקח את בנו לסיבוב של חסד ונוסעות עם סיפורים משלהן. הנסיעות לבית החולים הופכות לשיעור באהבת ישראל.

לילה ראשון בבית עם תינוקת שאינה מחוברת לשום מכשיר, ושכנה אחת שדופקת בדלת בבוקר עם הצעה שאי אפשר לסרב לה.

שחרור בערב יום כיפור, שתי עריסות זו לצד זו לראשונה, ותפילת יום הכיפורים בבית החלמה שאוסף את כל החלקים המפוזרים.

התאומות בבית, אבל בית הספר לא נגמר: ביקור ראשון בקופת החולים, הר של הפניות ושתי תינוקות שמזכירות בקול רם מה באמת חשוב.