התרוממות \ אסנת גרטנברג
התרוממות חבצלת הגיעה לשכונה! את חבצלת לא מפספסים בשום אופן. שמה הולך לפניה. היא מרתקת. הגענו לאולם, הכיסאות היו סדורים
התרוממות חבצלת הגיעה לשכונה! את חבצלת לא מפספסים בשום אופן. שמה הולך לפניה. היא מרתקת. הגענו לאולם, הכיסאות היו סדורים
בס"ד "עוד ארגז אחד, ואני הופכת בעצמי לאיזה קרטון או קופסא", חיה צוחקת, תוך שהיא מניחה את סירי המטבח בקרטון
בס"ד ממתין וזורע/ ליקוט ועיבוד: לאה כץ לא ביום אחד נפלו עליהן השמים. האמת, הם לא נפלו בכלל. אלא
ציפורים כלואות /תהילה אוחיון 1981, חוף הסלע, דרום אפריקה השמש עמדה ברום השמים הכחולים. עשרות שחפים לבנים חגו סביבה במקהלה
בס"ד הציפורים עדיין מצייצות צבעוניות ויפות, בשלל גוונים: ורוד וצהוב, תכלת ולבן. עפות מצד לצד ללא הפסקה. מדי פעם הן
בס"ד על כנפי הדמיון קרני שמש עליזות חדרו מבעד לחלון והאירו את החדר. שירה פקחה את עיניה. מוטי כבר קם
שבור כנף "הכנפיים מוכנות, איקרוס", חייך דאדלוס בעייפות והעניק לבנו את כנפי השעווה הצהבהבות. סוף סוף יכולים הם
נענועי כנפיים / אלגוריה "זהו. נמאס לי!" "גם לי. לשמוע את התלונות שלך!" "דייי! כמה אפשר. שוב לנענע. לעוף. לנפנף.
כאיש אחד בלב אחד גב' א' ריבלין עמדה מול ההר והערפל, מנתה את הימים וענתה 'נעשה' גם כשזה לא כל
בס"ד 'מחכה לך' // רבקה וקנין ואסתי דרעי כותבות בדואט "היי, אתה שומע?" למה אתה לא שומע? מאירק’ה התקרב לעץ.