לאור ההיסטוריה ריבשעוויץ. עיירה ציורית ומנומנמת, מוארת באור של פשטות ושל טוהר. בין החצרות מדלגות תרנגולות צחורות, וצעדי הנשים העמלניות

דמדומים – דיון ספרותי בעבר הלא רחוק, גדלו בנות בית יעקב על קלאסיקות שנכתבו על ידי סופרים שאינם יהודים *

כי יש לנו "איזה יום עבר עלי!" יוכבד טורקת את הדלת אחריה. "נורא!" היא מעיפה את התיק לסוף הבית בתנועות

חלום מאיר של בת טובה לטובה יש בלב חלום. חלום מלא אור. חלום על ים. מלח. אוניה. ארץ ישראל. טובהל'ה,

אור חושך וצל היה זה אחד מאותם ימים בלתי מוגדרים, כאילו היום בעצמו אינו סגור עם עצמו מה הוא רוצה

להאמין באור לִפְעָמִים אֲנִי כְּאוּבָה  לִפְעָמִים חֲשׁוּכָה הַגָּלוּת אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ מְנַתֶּקֶת הַחֻרְבָּן גּוֹרֵם לִי לְהַרְגִּישׁ מְרֻחֶקֶת אַבָּא, לְעִתִּים אֲנִי

בְּבֵין הָעַרְבַּיִם שֶׁל הָאֶתְמוֹל לֹא פָּסַקְתְּ עַל עַצְמֵךְ לַחֲמֹל דָּבְקָה מוּעָקָה הָיִית לְבַד מְיֹאֶשֶׁת, יְקוּם הֶחְשִׁיךְ מְגַשֶּׁשֶׁת וְרוֹצָה לְהַמְשִׁיךְ וּבִטָּחוֹן

תחשוב אור, יהיה אור ציבי יושבת על המיטה הסגולה, משדכת זוגות גרביים. היא מתבוננת בציפור שבחלון, בעודה מלקטת פירורי במבה

והאר נרנו / מ. פרל"ואור נרות השבת הוא הארה מאותו אור הגנוז… "(בני יששכר) היושב בחושך והוציאוהו לפתע החוצה,אינו יכול

ליבי אליך, חבר  בית החולים הגדול, בוסטון. חדר 406  "אתה?" שאלתי, כמעט בצעקה. אורי לא ענה. "אתה?" שאלתי שוב. "אני".