פוסטים – מאת הסופרת לאה פוטש

בלילה השני של ראש השנה, ליד פח האשפה השכונתי, נפגשות שתי שכנות עייפות לשיחה קצרה מתחת לכוכבים. פוסט חגיגי ומחויך על עונת החגים הצפופה.

גאונית שמוכרת נעליים, אמנית שעובדת כסייעת בגן, ונשים מוכשרות רבות שחיות בתוך שלוש מילים: אין לי סיכוי. פוסט קצר על חומות שעשויות מנייר.

הרהור קצר על עונת הסתיו, עונה של אור וחושך, של שלכת ושל אנשים שמשהו כבה בהם, ועל התקווה לקרן שמש חדשה שתפלס דרכה לעולם.

בוקר של שגרה, סל כביסה וסירים, וקול שופר מבית הכנסת שמול החלון. הרהור לחודש אלול על אמא עסוקה ועל מנגינה חדשה שהשופר מזמר לה.

מכתב לאבא שבשמים, מתוך העומס, הלחץ והשגרה הדוחקת: על גלות שמרגישים בפנים גם כשבחוץ הכל נראה בסדר, ועל נחמה אחת שעדיין נשארת.

השגרה היא כמו המעיל האפור ההוא, שמלווה אותך מאז הנדוניה בהיותך כלה צעירה.