שירים – מאת הסופרת לאה פוטש

אחר צהריים של חורף, החושך יורד כבר בארבע והילדים שואלים מה נעשה עכשיו. אמא רק מקשיבה ורושמת, ומגלה שגם הכלום הזה משמח.

שיר מנוקד על ברכה של אמא: במקום לכעוס על קשקוש על הקיר, היא מאחלת שתהיי בריאה, והילדה בוחרת לקבל את הברכה במלואה.

שיר לפסח בהשראת שפוך חמתך: תפילה שהמכות יחזרו אל אויבי ישראל, ושכולנו נצא ממצרים לעבוד את ה' ביראה.

חול בדלי, ארטיק נוטף ורעש שלא נגמר. שיר קצר על ימי בין הזמנים, ועל הבלגן המתוק שעוד נתגעגע אליו.

שיר חורף קצר לכל אמא שמוצאת את עצמה אחר הצהריים בבית, בין לגו, פאזל ופלסטלינה, ומגלה מה בעצם היא מנהלת שם.

שיר קצר לחודש אדר על כל ה"מקרים" הקטנים של היום יום, ועל מי שבאמת משגיח מאחוריהם.

שיר מנוקד לימים שאחרי סוכות, כשהסוכה מקופלת והשגרה חוזרת, ומה שנשאר הוא תרמיל קטן של געגועים.

שיר תפילה קצר לאבא שבשמים: בקשה ליום של שמחה, נחת, שיר ואור, ולרצון עמוק להיות היום טובה יותר.

שיר לאמא שנכתב כהמנון ליריד: על כל העמל, הדמעות והמאמץ היומיומי, שנאספים בכספת שמורה אי שם בשמים.

שיר על רגע של שקט במרפסת בסוף יום עמוס של אמא, מול שמי הלילה והכוכבים.

שיר לשבת נחמו: איך אפשר להתנחם בתוך הגלות והכאב? ובכל זאת, יש הבטחה שתתקיים.

שיר לסוכות: בין קורות העץ של הסוכה, מול רוחות סוערות, יושבים בצל האמונה עם השכינה והאושפיזין.

שיר קצר לחודש אלול: רוח שנושבת בין החרכים, שוברת את השגרה ומזכירה שהשופר כבר קרוב.

שניים צועדים בשבילים נפרדים וחומה ביניהם, עד שהם מטים אוזן זה לזה. שיר קצר על הקשבה וקירוב לבבות.

מתחת לסכך הסוכה הקטנה, בין כוכבים וקישוטים, נפתח חלון אל ענני הכבוד שליוו את ישראל במדבר. שיר לחג הסוכות.

שיר לפרשת בלק על חום הבית היהודי: מטבח מלא אדים של בישול, חלון שאיש אינו מציץ דרכו, וכל העושר שמצוי בפנים.

שיר לאשה שמתמודדת לבד עם בוקר לחוץ, כדי שבעלה יוכל להגות בתורה, ובפינת ביתה הקט מלקטת יהלומים.

שיר לפרשת שלח על הלשון הקטנה, שמפילה ומרוממת, שונאת ואוהבת, ובכוחה החיים והמוות. ועל השתיקה, החזקה מכל חומה.

שיר לימי ספירת העומר, הפונה אל רחל אשת רבי עקיבא: איך היה לך הכוח לשלוח, להמתין לבד, ולבחור בדרך אוהבת?

"טוב לי תורת פיך, מפז ומזהב". שיר על אהבת התורה, על ניגון הגמרא בלילות החורף והקיץ ועל הדף הצהוב שמזמר את שירת הנשמה.

ימי החג חלפו, ואנו עומדים על מפתן הקיץ עם תרמיל על הגב. שיר על הפרידה מימי הפסח ועל הרצון לקחת מהם משהו לימי החול.

שיר על הילד הבכור, שנושא על גבו מיום היוולדו תרמיל כבד של ציפיות, חלומות ושאיפות של הוריו.

שיר משעשע ונוקב לקראת השנה החדשה: חשבון נפש שבו הכול כמעט מושלם, חוץ ממידה אחת קטנה שעברה בירושה.