אנשי הפלסטיק, פרק 8 \ ל.פוטש

קוביות אותיות, ספר ילדים וכדור

חלוש וגם אנחנו, מנופפים לשלום לאנשי הפלסטיק

"הַיּוֹם נְשַׂחֵק כָּאן עַל הַשָּׁטִיחַ, בִּקְלִיקְס רָגִיל שֶׁבָּרְגִילִים", קָבַע שִׁימִי בְּקוֹל חֲגִיגִי. אוּלַי נִמְאַס לוֹ מִכָּל הַמִּשְׂחָקִים הַמּוּזָרִים שֶׁאַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק הִצִּיעוּ לָנוּ, אוּלַי הוּא הִתְגַּעְגֵּעַ לִסְתָם מִשְׂחָק רָגִיל שֶׁכָּל יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׂחֲקִים בּוֹ.

הָאֱמֶת, גַּם לִי נִמְאָס מֵרַעְיוֹנוֹת יוֹתֵר מִדַּי מְקוֹרִיִּים. גַּם אֲנִי מִתְגַּעְגַּעַת לִפְעָמִים לַחַיִּים הַפְּשׁוּטִים, שֶׁהָיוּ לָנוּ לִפְנֵי שֶׁפָּגַשְׁנוּ אֶת הָרַעְיוֹנוֹת שֶׁל אַנְשֵׁי הַחֹרֶף. בָּדַקְתִּי בִּזְהִירוּת אֶת מִפְתַּן הַדֶּלֶת. אוּלַי הֵם שׁוּב יָצוּצוּ וַאֲנִי לֹא רוֹצָה לְהַעֲלִיב אוֹתָם. בְּכָל זֹאת, הֵם הָיוּ נֶחְמָדִים מְאֹד.

הוֹצֵאתִי אֶת סַלְסִלַּת הַקְּלִיקְס מֵהָאָרוֹן. דִּמְיַנְתִּי אֶת הַבִּנְיָן שֶׁנִּבְנֶה בְּיַחַד, מִתְיַשֶּׁבֶת בְּבַת אַחַת עַל הַשָּׁטִיחַ. הוֹפְּס. אֵיפֹה הַשָּׁטִיחַ?

פָּגַשְׁתִּי אֶת הָרִצְפָּה הַקָּשָׁה וְהַקָּרָה. סוֹבַבְתִּי אֶת הָרֹאשׁ וּבָדַקְתִּי אֶת שִׁימִי. אוּלַי הוּא תִּכְנֵן כָּאן תַּעֲלוּל? אוּלַי אֵלּוּ אַנְשֵׁי הַחֹרֶף שֶׁאָמְרוּ לוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה? "הֵי! רָאִיתָ אֶת הַשָּׁטִיחַ? מִישֶׁהוּ רָאָה אֶת הַשָּׁטִיחַ?"

"הוּא בְּמִרְפֶּסֶת הַשֵּׁרוּת", אָמְרָה לָנוּ אִמָּא מֵהַסָּלוֹן. "הוּא הָיָה סָפוּג בְּכָל כָּךְ הַרְבֵּה אָבָק וּפֵרוּרִים, וּמַמָּשׁ הִתְחַנֵּן שֶׁאֶשְׁטֹף אוֹתוֹ", אָמְרָה. "הוּא מִתְיַבֵּשׁ לוֹ שָׁם, וְהִבְטִיחַ לִי שֶׁעַד מָחָר הוּא יִשְׁתַּדֵּל לְהִתְיַבֵּשׁ".

"מְקַוָּה שֶׁאֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עַל הַבְטָחוֹת שֶׁל שָׁטִיחַ", אָמַרְתִּי, מְנַסָּה לְחַבֵּר שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל קְלִיקְסִים צְהֻבִּים. הֵם הָיוּ קָשִׁים, וְאֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם שֶׁלִּי קָרוֹת מִדַּי. "קַר לִי", לָחַשְׁתִּי. "נְיַצֵּר שָׁטִיחַ חָדָשׁ?" סוֹבַבְתִּי אֶת הָרֹאשׁ. שׁוּם אַנְשֵׁי פְּלַסְטִיק לֹא הָיוּ בַּחֶדֶר.

"זוֹ הָיִית אַתְּ בְּעַצְמֵךְ, סִימִי", אָמַר שִׁימִי וְצָחַק. "מָה חָשַׁבְתְּ, שֶׁבָּרֹאשׁ שֶׁלָּךְ לֹא עוֹלִים לִפְעָמִים רַעְיוֹנוֹת יָפִים?" הִנְהַנְתִּי, מֻפְתַּעַת לְגַמְרֵי. "אוּלַי נְחַבֵּר אֶת הַקְּלִיקְסִים לְשָׁטִיחַ גָּדוֹל וַעֲנָק, שֶׁיְּכַסֶּה אֶת כָּל הַחֶדֶר", הִצַּעְתִּי. "וְאִם כְּבָר שָׁטִיחַ מִקְּלִיקְס, אוּלַי נִרְקֹם עָלָיו דֻּגְמָא".

"לִרְקֹם? דֻּגְמָא?" שִׁימִי הִסְתַּכֵּל עָלַי כְּמוֹ שֶׁהִסְתַּכֵּל עַל אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק כְּשֶׁבִּקְּרוּ אוֹתָנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה. "אֵיךְ אֶפְשָׁר לִרְקֹם עַל אַבְנֵי קְלִיקְס? וְעִם אֵיזֶה חוּט אַתְּ רוֹצָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה?"

אוֹיְשׁ, שִׁימִי לֹא הֵבִין אוֹתִי. "לֹא הִתְכַּוַּנְתִּי לְרִקְמָה רְגִילָה עִם חוּטִים. הִתְכַּוַּנְתִּי לְהַרְכִּיב אֶת הַשָּׁטִיחַ הַזֶּה מִדֻּגְמָא, שֶׁתַּזְכִּיר שָׁטִיחַ רָקוּם".

אָה, שִׁימִי הֵבִין סוֹף סוֹף, וְעַל הַמֶּצַח שֶׁלּוֹ הִתְקַמְּטוּ בִּצְפִיפוּת הֲמוֹנֵי מַחְשָׁבוֹת. "אֶפְשָׁר לִרְקֹם כָּאן מַתְכֹּנֶת שֶׁל צְבָעִים בְּכָל מִינֵי צוּרוֹת", אָמַר שִׁימִי. "אֶפְשָׁר לְהַתְחִיל עִם רִבּוּעַ קָטָן צָהֹב, נַנִּיחַ", כָּךְ הִצַּעְתִּי אֲנִי, מַקְשִׁיבָה לָרַעְיוֹנוֹת שֶׁהִשְׁמִיעַ לִי הַמֹּחַ. "מִסָּבִיב לָרִבּוּעַ הַקָּטָן הַצָּהֹב אֶפְשָׁר לְהוֹסִיף מִסְגֶּרֶת בְּצֶבַע יָרֹק, נַנִּיחַ. וּסְבִיבוֹ מִסְגֶּרֶת גְּדוֹלָה יוֹתֵר בְּצֶבַע כָּתֹם, וְכָךְ לְהַמְשִׁיךְ הָלְאָה, עִם מִסְגָּרוֹת שֶׁהוֹלְכוֹת וּגְדֵלוֹת וּמַחֲלִיפוֹת צְבָעִים לְפִי מַתְכֹּנֶת".

"זֶה יָפֶה!" הִתְלַהֵב שִׁימִי מֵהַשָּׁטִיחַ הַקָּטָן שֶׁנּוֹלַד לִי בַּיָּד, וּמֵהַמִּסְגָּרוֹת שֶׁנּוֹסְפוּ לוֹ תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. "זֶה יֵרָאֶה שָׁטִיחַ פַּרְסִי מְהֻדָּר!" אָמַר שִׁימִי. הִנְהַנְתִּי. לֹא שֶׁיָּדַעְתִּי בְּדִיּוּק אֵיךְ נִרְאֶה שָׁטִיחַ פַּרְסִי מְהֻדָּר, אֲבָל אִם שִׁימִי רָאָה כָּזֶה פַּעַם, אֶפְשָׁר לִסְמֹךְ עָלָיו.

"הָאֱמֶת, יָכֹלְנוּ לַעֲשׂוֹת גַּם מַתְכֹּנֶת שֶׁל קַוִּים בַּאֲלַכְסוֹן", אָמַרְתִּי, מִתְלַהֶבֶת מֵעַצְמִי. "קַו צָהֹב, קַו יָרֹק, קַו אָדֹם, קַו כָּחֹל, קַו שָׁחֹר, קַו לָבָן, וְשׁוּב צָהֹב מֵהַהַתְחָלָה". יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁקַּוִּים בַּאֲלַכְסוֹן לֹא יִהְיוּ בְּדִיּוּק שָׁטִיחַ פַּרְסִי, אֲבָל אוּלַי הֵם יִהְיוּ שָׁטִיחַ הֹדִי. "לֹא, אַל תְּפָרְקִי!" הִזְהִיר אוֹתִי שִׁימִי. "עַד שֶׁעָבַדְתְּ עַל הַמִּסְגָּרוֹת הָאֵלֶּה". אֲבָל אֲנִי כְּבָר פֵּרַקְתִּי, וְהִתְחַלְתִּי שׁוּב מֵהַהַתְחָלָה. "אִם כְּבָר פֵּרַקְתִּי, וְאִם כְּבָר אֲנַחְנוּ מְכִינִים רִקְמָה עַל הַשָּׁטִיחַ", חָשַׁבְתִּי בְּקוֹל, "אַתָּה יוֹדֵעַ, בְּרִקְמוֹת יֵשׁ לִפְעָמִים אוֹתִיּוֹת…"

"הִבְרַקְתְּ!" חִיֵּךְ שִׁימִי. "נִרְקֹם עַל הַשָּׁטִיחַ אֶת הָאוֹתִיּוֹת שֶׁבָּהֶם מַתְחִיל הַשֵּׁם שֶׁלָּנוּ!"

"רַעְיוֹן טוֹב", הִסְכַּמְתִּי. שִׁימִי הִתְחִיל לְהִסְתַּבֵּךְ. "הַשְּׁאֵלָה אֵיךְ נַעֲשֶׂה אֶת זֶה. נַתְחִיל לִבְנוֹת שָׁטִיחַ גָּדוֹל, מִכָּל מִינֵי צְבָעִים, וּכְשֶׁנַּגִּיעַ לָאֶמְצַע נַתְחִיל לִרְקֹם אֶת הָאוֹתִיּוֹת?" כֵּן, כָּכָה הָיָה נִרְאֶה לִי הֲכִי הֶגְיוֹנִי. כָּכָה עוֹשִׂים גַּם בַּחֲנוּת שֶׁל רִקְמַת נוֹי. קֹדֶם רוֹקְמִים אֶת הַמַּגֶּבֶת, וְאַחַר כָּךְ רוֹקְמִים עָלֶיהָ אֶת הָאוֹתִיּוֹת. זֹאת אוֹמֶרֶת, הָאוֹתִיּוֹת נִרְקָמוֹת עַל מַגֶּבֶת שֶׁהַמִּפְעָל רָקַם לִפְנֵי כֵן, אוֹ אָרַג אוֹ אֵיךְ שֶׁקּוֹרְאִים לָזֶה.

בְּסֵדֶר, שִׁימִי הִסְכִּים עִם הַהִגָּיוֹן בַּדְּבָרִים שֶׁלִּי. "אֶפְשָׁר לְשַׁלֵּב אֶת זֶה עִם מַתְכֹּנֶת בַּאֲלַכְסוֹנִים", אָמַרְתִּי. "אֲבָל אָסוּר שֶׁבַּמַּתְכֹּנֶת יִהְיֶה צֶבַע שָׁחֹר, שֶׁמִּמֶּנּוּ אֲנַחְנוּ עוֹשִׂים אֶת הָאוֹתִיּוֹת".

"כְּדֵי שֶׁרִקְמַת הָאוֹתִיּוֹת תִּבְלֹט", הֵבִין שִׁימִי, "אָסוּר שֶׁיִּהְיֶה עַל הַשָּׁטִיחַ צֶבַע זֵהֶה לָאוֹתִיּוֹת".

הִגַּעְנוּ לְאֶמְצַע הַחֶדֶר, שֶׁהוּא אֶמְצַע הַשָּׁטִיחַ. הִתְחַלְתִּי 'לִרְקֹם' שִׁין גְּדוֹלָה. אַחַר כָּךְ 'רָקַמְתִּי' סָמֶךְ, אַחַר כָּךְ חִבַּרְתִּי אֶת שְׁנֵיהֶם לַשָּׁטִיחַ וְשִׁימִי הִמְשִׁיךְ אֶת הַמַּתְכֹּנֶת.

בְּאֶמְצַע הַשִּׁין עָצְרוּ הַיָּדַיִם שֶׁלָּנוּ.

רַק עַכְשָׁו שַׂמְנוּ לֵב כַּמָּה יָפֶה הוּא הַשָּׁטִיחַ, כַּמָּה כּוֹאֲבוֹת לָנוּ הַיָּדַיִם, וְכַמָּה אֲנַחְנוּ בְּעֶצֶם תְּקוּעִים.

"אִי אֶפְשָׁר לְהַמְשִׁיךְ", אָמַרְתִּי בְּצַעַר. "נִגְמְרוּ לָנוּ הַקְּלִיקְסִים".

אָסוּר לְהִתְיָאֵשׁ. יָצָאנוּ לְחִפּוּשׂ בְּכָל הַחֲדָרִים: מָצָאנוּ שְׁנֵי קְלִיקְסִים בָּאַמְבַּטְיָה, עוֹד שְׁנַיִם עֲיֵפִים מִתַּחַת לַכָּרִית שֶׁלִּי, וּשְׁנַיִם מִסְכֵּנִים וּמְאֻבָּקִים מֵאֲחוֹרֵי הָאָרוֹן. הַשָּׁלָל הָיָה דָּלִיל. הַשָּׁטִיחַ שֶׁלָּנוּ הִתְקַדֵּם בְּעוֹד רֶבַע שׁוּרָה.

"וַאֲנַחְנוּ חָשַׁבְנוּ שֶׁנְּשַׂחֵק בִּקְלִיקְס עַל שָׁטִיחַ הַקְּלִיקְס", אָמַרְתִּי, מְאֻכְזֶבֶת מְאֹד מְאֹד. "בַּסּוֹף אֲפִלּוּ שָׁטִיחַ רָאוּי לִשְׁמוֹ לֹא הִצְלַחְנוּ לִרְקֹם כָּאן".

"מָה נַעֲשֶׂה?" שָׁאַל שִׁימִי. שִׂכַּלְתִּי רַגְלַיִם עַל הַשָּׁטִיחַ הֶעָלוּב.

"חֲבָל שֶׁאַנְשֵׁי הַחֹרֶף לֹא כָּאן, הֵם הָיוּ מַצִּילִים אֶת הַשָּׁטִיחַ", אָמַרְתִּי.

"אֲנַחְנוּ דַּוְקָא כָּאן", הֵם הִפְתִּיעוּ מֵאֶדֶן הַחַלּוֹן. קָפַצְנוּ אֲחוֹרָה, מְבֹהָלִים. אֵיךְ הֵם נָחֲתוּ אֵלֵינוּ פִּתְאֹם, אֵיךְ!

דַּוְקָא שָׂמַחְתִּי. "אַנְשֵׁי הַחֹרֶף!" אָמַרְתִּי לָהֶם מַהֵר, לִפְנֵי שֶׁשּׁוּב יֵעָלְמוּ לָהֶם. "מָה אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת עַל שָׁטִיחַ חֲצִי גָּמוּר, כְּשֶׁכָּל הַקְּלִיקְסִים נִגְמְרוּ לָנוּ?" אַנְשֵׁי הַפְּלַסְטִיק חִיְּכוּ אֵלֵינוּ חִיּוּךְ אָדֹם וְדַק. "שָׁעָה אֲרֻכָּה אֲנַחְנוּ יוֹשְׁבִים כָּאן, עַל הַחַלּוֹן", אָמַר אִישׁ הַדֶּשֶׁא. "עָקַבְנוּ אַחֲרֵי הַמִּשְׂחָק שֶׁלָּכֶם. נֶהֱנֵינוּ מֵהָרַעְיוֹנוֹת שֶׁלָּכֶם, וְשָׂמַחְנוּ לְגַלּוֹת שֶׁלְּמַדְתֶּם לְהַקְשִׁיב לַמֹּחַ".

"לְהַקְשִׁיב? לַמֹּחַ שֶׁלָּנוּ?" לֹא הֵבַנּוּ.

"הַמֹּחַ שֶׁלָּכֶם מְסַפֵּר לָכֶם כָּל מִינֵי דְּבָרִים. הוּא מְקַבֵּל מֵהַשָּׁמַיִם רַעְיוֹנוֹת יְצִירָתִיִּים שֶׁלֹּא נִגְמָרִים לְעוֹלָם. אַתֶּם צְרִיכִים רַק לִלְמֹד לְהַקְשִׁיב לוֹ", אָמַר אִישׁ הַדֶּשֶׁא.

"אָז מָה נַעֲשֶׂה עַל הַשָּׁטִיחַ?" שָׁאַלְתִּי אוֹתָם שׁוּב, כְּאִלּוּ לֹא הֵבַנְתִּי. "אֲנַחְנוּ סוֹמְכִים עֲלֵיכֶם, שֶׁתֵּדְעוּ כְּבָר מָה לַעֲשׂוֹת", אָמַר הָאִישׁ עִם הַפָּנִים הַוְּרֻדּוֹת.

"אוּלַי נִרְקֹד", אָמַרְתִּי.
"אוּלַי נַעֲשֶׂה הִתְעַמְּלוּת", אָמַר שִׁימִי.
"אוּלַי נְשַׂחֵק יַם – יַבָּשָׁה", אָמַרְתִּי אֲנִי.
"אוּלַי נְשַׂחֵק צֶבַע – צֶבַע", אָמַר שִׁימִי.
"אוּלַי נְכַרְבֵּל אֶת הַשָּׁטִיחַ לְצוּרַת מְעָרָה", אָמַרְתִּי אֲנִי.
"אוּלַי נַעֲמִיד אוֹתוֹ וְנִבְנֶה מִגְדָּל גָּבוֹהַּ", אָמַר שִׁימִי.

מְחִיאַת כַּפַּיִם קִצְבִּית הִגִּיעָה מִכִּוּוּן אֶדֶן הַחַלּוֹן. הַחִיּוּךְ שֶׁל אַנְשֵׁי הַחֹרֶף כִּמְעַט קָרַע אֶת הַפַּרְצוּף שֶׁלָּהֶם. "אַתֶּם נִפְלָאִים!" הֵם זִמְרְרוּ תּוֹךְ כְּדֵי מְחִיאַת כַּפַּיִם. "אַתֶּם כְּבָר לֹא צְרִיכִים אוֹתָנוּ!" הֵם הִתְחִילוּ לָזוּז אֲחוֹרָה, בְּרֶוֶרְס, וְרֶגַע לִפְנֵי שֶׁנָּפְלוּ לַמִּרְפֶּסֶת שֶׁל הַשְּׁכֵנִים, הִסְפַּקְנוּ לְנוֹפֵף לָהֶם לִפְרֵדָה בִּתְנוּעוֹת יָדַיִם נִמְרָצוֹת.

נ.ב. גם אני מצטרפת לנפנופי השלום, שלא תשכחו שאני התחלתי את הסיפור! חלוש.

« לפרק הקודם

גם את רוצה לכתוב?

בקורס החכם לכתיבה יוצרת לומדות לכתוב בבית, שיעור בשבוע, עם מכתב משוב מפורט אחרי כל תרגיל. השיעור הראשון במתנה.

לשיעור הראשון במתנה