פתגם עתיק יומין אומר: 'אל תדחה למחר מה שאפשר לדחות למחרתיים'. אף פעם לא הבנתי את הפתגם הזה, "למה לדחות דברים למחרתיים" – אני שואלת את עצמי שוב ושוב – "למה לא לדחות לעוד שבועיים? חודשיים? או לאחרי החגים?"
בראש חודש תמוז תשע"ב עת הבטתי במראה הבנתי שאני צריכה להתחיל לטפל בעצמי, "אני חייבת לעשות דיאטה" – אמרתי לעצמי. אבל בינינו, כל בר דעת מבין שדיאטה זה לא הוקוס פוקוס, מדובר בהשקעה לטווח ארוך, שינוי הרגלים, שינוי משמעותי בתזונה, כך שדבר כזה צריך זמן הכנה.
לא הייתי עצלנית והתחלתי לחקור את נושא הדיאטות, דיאטת פחמימות, דיאטת חלבונים, דיאטת שומנים, דיאטה אדום ירוק, דיאטה ירוק אדום, דיאטה בשיטת 'רזה לתמיד', דיאטה בשיטת 'שמן אף פעם', וכו'.
כבר בראש חודש אב הייתי מומחית לענייני דיאטות, ומיד בהתחלת חודש אלול התחלתי לבנות תפריט ורשימות מה לאכול ומה להכין.
אך אז הגיעו ה'ימים הנוראים', תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לתקן את התפריט בתקופה שצריך לתקן את המעשים שלנו ולחזור בתשובה, ובלית ברירה נאלצתי לדחות את הדיאטה לאחרי החגים.
בינתיים דאגתי לאכול מכל הבא ליד החל מעוגת תפוחים ועד עוגת דבש כמנהג החג, כי ידעתי שעוד מעט כשאני מתחילה דיאטה לא אוכל לאכול מכל הסימנים הללו.
מיד בראש חודש חשון התחלתי בהכנה לקראת הדיאטה, התחלתי להכין פשטידות ירק, אפיתי לחמניות מקמח מלא, קומפוטים ללא סוכר, עוגות מקמח כוסמין, וכו'.
וכך בראש חודש כסלו הכל היה מוכן במקפיא כדי להתחיל את הדיאטה, אבל אז ראיתי ביומן שבעוד שבוע יש לי חתונה. איך אפשר לעשות דיאטה כשמגיע חתונה? תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לעשות דיאטה כשיש חתונה בפתח. הלכתי לחתונה ואכלתי מכל הבא ליד החל מחזה עוף מטוגן בציפוי פירורי לחם ועד שניצל, וכך עשיתי גם במשך כל השבע ברכות, כי ידעתי שאני עומדת להתחיל בדיאטה ואז לא אוכל לאכול פירור מטוגן.
רק רציתי להתחיל בדיאטה והנה הגיע חנוכה, כל הערבי לביבות, הסופגניות, תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לעשות דיאטה בחג השמן. בינתיים אכלתי כמה סופגניות, לביבות, מוצרי חלב אפויים ומטוגנים כי כשאתחיל בדיאטה כל הנ"ל יהיו אלא לראותם בלבד.
בחודש שבט השתדלתי לאכול הרבה פירות, לכבוד טו' בשבט מילאתי את הבית במגוון פירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל שהגיע טרי מטורקיה. לאחר מכן גיליתי שדיאטה זו לא הייתה שווה במיוחד כי בכל הפירות המיובשים יש יותר גלוקוז מפרוקטוז – כפי שהבנתי מילים אלו באים להטעות אותנו ובמקום לכתוב מילה נדושה כמו סוכר כתבו גלוקוז.
בהתחלת חודש אדר התחלנו עם הקניות למשלוחי המנות, ונאלצתי לדחות את הדיאטה שוב, כי הרי איך אפשר לעשות דיאטה בפורים ולאחריו? תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לעשות דיאטה בימי משתה ושמחה.
בינתיים אכלתי שוקולד בטעם תות, ושוקולד בטעם נוגט, וכמובן גם שוקולד בטעם שוקולד. שכן אחרי פורים כשאתחיל את הדיאטה כל הנ"ל יהיה רק למשלוח מנות ומתנות לאביונים.
פתאום ורעמסס 'מצה'תי (מצאתי) את עצמי בימי ערב פסח, כשכל הבית בנוי פירמידות מוופלים וגליליות שצריכים לגמור עד פסח, בנוסף יש ארון מלא בפסטה וכו'. מזל שיש פסח מיד אחרי פורים כך אנו גומרים את כל הוופלים בחודש אחד ולאחר מכן אפשר להתחיל בדיאטה.
בחודש אייר אחותי בירמצווה (מלשון בר-מצוה), ובכן, לא מדובר בסתם בר-מצוה. אלא במשהו מרגש במיוחד, מדובר בילד הראשון שלה, ובכלל, במשך שתים עשרה וחצי שנה שהיא גרה בכפר, היא אף פעם לא עשתה בר-מצוה, והנה 'משנה מקום משנה מזל' רק הגיע לעיר לפני חצי שנה וכבר עושה בר-מצוה. תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לעשות דיאטה כשיש בר-מצוה.
לאחר שבע שבועות תמימות הגיע חג השבועות, בלינצ'עס, עוגות גבינה, תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לעשות דיאטה בחג החלבן ותנובה? אז שוב דאגתי לאכול מכל הגבינות שכן הנה כבר, אני מתחילה בדיאטה, הפעם על אמת, אם לא, תקראו למש-'טרה'!
בראש חודש תמוז תשע"ג עת הבטתי במראה הבנתי שאני צריכה דחוף להתחיל לטפל בעצמי, "אני חייבת לעשות דיאטה" – אמרתי לעצמי. אבל בינינו, כל בר דעת מבין שדיאטה זה לא הוקוס פוקוס, מדובר בהשקעה לטווח ארוך, שינוי הרגלים, שינוי משמעותי בתזונה, כך שדבר כזה צריך זמן הכנה.
תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שאי אפשר לעשות דיאטה כשהנה מגיע החופש וכל הילדים יהיו בבית, ולכן החלטתי לדחות את התחלת הדיאטה לאחרי החגים.
ועכשיו ברצינות….
אם אתם מזדהים עם הכתוב הנ"ל אתם ככל הנראה מהאנשים שאסור לכם לעשות דיאטה, בשבילכם דיאטה זה דבר משמין!
השיטה שלי לאנשים כאלה זה 'עשה טוב' ולאחר מכן 'סור מרע'.
אל תגידו לעצמכם שאתם עושים דיאטה, תגידו לעצמכם שאתם אוכלים בריא ודואגים לבריאות שלכם, התחילו להעדיף אוכל בריא, תוסיפו פירות וירקות לתזונה שלכם, תאכלו יותר חלבונים – אם הייתם עד היום אוכלים 'ביס' מהלחם וכפית קוטג'/גבינה, התחילו לאכול 'ביס' מהלחם עם 2 כפות קוטג'/גבינה. יותר דגים ועוף מאורז ותפוחי אדמה, אגב, גם כשמדברים עם ילדים שסובלים מהשמנה עדיף לא לכנות אותם שמנים שצריכים דיאטה, זה רק הורס את הילד, עדיף לדבר על תזונה נכונה ובריאות באופן ככלי.
העדיפו את האוכל הרע במיעוטו, אם ניקח דוגמא קיצונית. עדיף בורקס חלבי מבורקס פרווה, שכן בחלבי יש טיפה יותר חלבון. אם אתם מנשנשים חטיף העדיפו חטיף משביע כך לפחות תנשנשו פחות לאחר מכן (העדיפו ביסלי מאשר צ'יפס או סוכריה)
בכל פעם שאתם עומדים לאכול דבר מה תשאלו את עצמכם לפני שאתם מכניסים לפה "האם אני צריך את זה? האם אני אוכל כי אני רעב או כי אני משועמם/רוצה להירגע?
התחילו להפחית בסוכר, ואפילו קצת, שימו בכוס קפה שלושת רבעי כפית סוכר במקום כפית, הדבר לא יורגש כמעט אך לאט לאט תתרגלו לטעם החדש ותהנו ממנו כמו קודם, ואז תוכלו לרדת לחצי כפית….
וזכרו, טעם זה עניין של הרגל, אם תתרגלו לאכול פחות מתוק אתם תהנו מזה כמו שנהנתם עד היום מהמתוק, ואז תעשו דיאטה בלי להרגיש ולסבול, שכן לא תאהבו את השתיה המתוקה מדי, תהנו משתיית מים. ולא תרגישו טעם בלחם מקמח ריק.
בארה"ב נערך מחקר לגבי שריפת קלוריות. לקחו קבוצת סטודנטים וביקשו בהם להזיז את הרגליים במשך היום כשהם יושבים בשיעורים. (מסכן המרצה) הלבישו להם מד שבודק שריפת קלוריות, ומתברר שהם שרפו כ700 קלוריות יותר מאשר ביום רגיל! אל תזלזלו בדיאטות הקצרות ובחסכון הקטן של הסוכר, אל תזלזלו בפעילות גופנית קצרה ככל שתהיה, שכן קלוריה לקלוריה מצטרפת.
תגידו אתם… הרי כל בר דעת מבין שכדי לעשות דיאטה צריך לעשות משהו, אפילו קצת.
פתגם עתיק יומין אומר: זריזים הם אלה שמספיקים היום את מה שתכננו להספיק מחרתיים.