וּבוֹ הַחִידָה תֵּלֵךְ וְתִגְדַּל וְיֵשׁ גַּם קָצֶה שֶׁל פִּתְרוֹן
"יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁכָּל הַסִּפּוּר הַמְבַלְבֵּל הַזֶּה הָיָה לְטוֹבָה", אָמְרָה חֵלוּשׁ לְרִיקִי, כְּשֶׁהֵן צָעֲדוּ הַבַּיְתָה יָד בְּיָד. פִּתְאוֹם חֵלוּשׁ לֹא חָשְׁבָה פַּעֲמַיִם לִפְנֵי כָּל מִלָּה שֶׁיָּצְאָה לָהּ מֵהַפֶּה, פִּתְאוֹם הָיָה לָהּ טוֹב וְנָעִים לְדַבֵּר עִם רִיקִי, הַחֲבֵרָה וְהַשְּׁכֵנָה שֶׁלָּהּ מֵאָז שֶׁהָיוּ בַּגָּן. "כָּל מָה שֶׁה' עוֹשֶׂה, לְטוֹבָה הוּא עוֹשֶׂה".
רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ וְהָיוּ לָהּ עֶשְׂרִים סִימָנֵי שְׁאֵלָה בָּעֵינַיִם.
"אַתְּ יוֹדַעַת, בִּגְלַל הַחִידָה שֶׁל הַמִּכְתָּב, אֲנַחְנוּ מְדַבְּרוֹת הַיּוֹם כְּמוֹ… כְּמוֹ פַּעַם", חֵלוּשׁ בָּלְעָה אֶת הָרֹק. "כְּמוֹ אָז, לִפְנֵי שֶׁעָבְרָה בֵּינֵינוּ כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה".
רִיקִי קָפְצָה אֲחוֹרָה מְבֹהֶלֶת. "כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה??? אֵיפֹה?"
חֵלוּשׁ צָחֲקָה. "לֹא בֶּאֱמֶת עָבְרָה בֵּינֵנוּ כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה, תֵּרָגְעִי!" רִיקִי עוֹד הֶחֱזִיקָה אֶת הַלֵּב שֶׁלָּהּ שֶׁלֹּא יִפֹּל. "כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה זֶה מַשֶּׁהוּ שֶׁאוֹמְרִים אוֹתוֹ עַל אֲנָשִׁים שֶׁהָיוּ חֲבֵרִים מְאֹד מְאֹד טוֹבִים וּפִתְאוֹם קָרָה מַשֶּׁהוּ לַיְדִידוּת שֶׁלָּהֶם. כְּאִלּוּ כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה עָבְרָה בֵּינֵיהֶם וְלָקְחָה לָהֶם אֶת כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹבִים שֶׁהֵם רָאוּ אֶחָד אֵצֶל הַשֵּׁנִי… נוּ, כָּכָה אוֹמְרִים אֶצְלֵנוּ".
"אָה", רִיקִי נִרְגְּעָה סוֹף סוֹף וְנָשְׁמָה עָמוֹק. "בֶּאֱמֶת עָבְרָה בֵּינֵינוּ אֵיזוֹ כִּבְשָׂה שְׁחֹרָה אוֹ גִּ'ינְגִּ'ית מֵאָז שֶׁאִיצִי שֶׁלָּכֶם נוֹלַד. אַתְּ נִהְיֵית מְאֹד שְׁקוּעָה בַּמַּחְשָׁבוֹת שֶׁלָּךְ וַאֲנִי נִהְיֵיתִי שְׁקוּעָה בְּ…"
חֵלוּשׁ פָּתְחָה עֵינַיִם וְאָזְנַיִם. "הָיִית שְׁקוּעָה בְּ – מָה?"
"לֹא מַשֶּׁהוּ מְיֻחָד", רִיקִי אָמְרָה וְהִתְחִילָה לְמַהֵר פִּתְאוֹם מְאֹד. נִרְאֶה שֶׁהִיא הִתְחָרְטָה עַל הַמִּלִּים שֶׁאָמְרָה. בְּסֵדֶר, מֻתָּר לְהִתְחָרֵט. חֵלוּשׁ הִתְנַשְּׁפָה אַחֲרֶיהָ. "אִם אַתְּ לֹא רוֹצָה לְסַפֵּר לִי, אַתְּ לֹא חַיֶּבֶת", חֵלוּשׁ אָמְרָה לָהּ וְלֹא הָיָה שׁוּם עֶלְבּוֹן בְּקוֹלָהּ. "זְכוּתֵךְ! גַּם אֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁיֵּדְעוּ עָלַי הַכֹּל! זְכוּתֵךְ לִשְׁמֹר עַל שֶׁטַח פְּרָטִי… אֲנִי לֹא אֶשְׁאַל אוֹתָךְ עַל דְּבָרִים שֶׁאַתְּ לֹא רוֹצָה לְדַבֵּר, אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה הָיָה עוֹזֵר לִי לָדוּן אוֹתָךְ לְכַף זְכוּת".
"פְּשׁשׁשׁ…" רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ. "פְּשׁשׁשׁ…" הִיא אָמְרָה שׁוּב. וְלֹא הָיָה שׁוּם לַעַג בָּעֵינַיִם שֶׁלָּהּ. "יָפֶה שֶׁאַתְּ אוֹמֶרֶת כָּכָה! יָפֶה מְאֹד מִצִּדֵּךְ".
חֵלוּשׁ חִיְּכָה חִיּוּךְ חָכָם כָּזֶה וְשָׁקֵט, כְּמוֹ הַחִיּוּכִים שֶׁל הַיַּלְדָּה מֵהַמַּרְאָה. "אָז שְׁתֵּינוּ הָיִינוּ מֻטְרָדוֹת בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן, מִכָּל מִינֵי דְּבָרִים", אָמְרָה חֵלוּשׁ בְּשֶׁקֶט. "וְזֶה גָּרַם לַכִּבְשָׂה הַשְּׁחֹרָה לַעֲבֹר בֵּינֵינוּ. וְהַיּוֹם, בִּזְכוּת הַמִּכְתָּב הַמְבַלְבֵּל שֶׁקִּבַּלְתְּ, חָזַרְנוּ לְדַבֵּר בְּיַחַד כְּמוֹ פַּעַם…" חֵלוּשׁ שָׁתְקָה רֶגַע. אַחַר כָּךְ אָמְרָה בְּאֹמֶץ: "זֶה מְשַׂמֵּחַ אוֹתִי".
רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ מֻפְתַּעַת: "כֵּן? לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאֲנִי חֲשׁוּבָה לָךְ עַד כְּדֵי כָּךְ!"
"אַתְּ חֲשׁוּבָה לִי מְאֹד מְאֹד מְאֹד", חֵלוּשׁ אָמְרָה, "חָשַׁבְתִּי שֶׁהָלַכְתְּ לִי לְאִבּוּד… בִּגְלָלֵךְ הִתְחִיל כָּל הַסִּפּוּר שֶׁל הַמִּכְתָּב! כְּלוֹמַר, בִּגְלַל דְּבוֹרָה'לֶה וְהַחֶבֶל שֶׁלָּהּ, וּבִגְלַל זֶה שֶׁמֵּאָז שֶׁנֶּעֱלַמְתְּ לִי!"
רִיקִי עָצְרָה לְיַד גֶּדֶר אֲבָנִים. פִּתְאוֹם הִיא לֹא מִהֲרָה לְשׁוּם מָקוֹם. "אֲנִי לֹא מְבִינָה כְּלוּם! מַמָּשׁ כְּלוּם! אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁהַחִידָה שֶׁאֲנִי נִמְצֵאת בְּתוֹכָהּ, רַק הוֹלֶכֶת וּמִסְתַּבֶּכֶת".
חֵלוּשׁ חִיְּכָה חִיּוּךְ שָׁקֵט. "אִמָּא שֶׁלִּי אוֹמֶרֶת, שֶׁכְּכָל שֶׁהַחִידָה יוֹתֵר מְסֻבֶּכֶת, כָּכָה הַשִּׂמְחָה יוֹתֵר גְּדוֹלָה כְּשֶׁמַּצְלִיחִים לִפְתֹּר אוֹתָהּ". הֵן הִמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת לְאַט לְכִוּוּן הַבִּנְיָן שֶׁלָּהֶן. בְּתוֹךְ הַלֹּבִּי יֵשׁ גֶּדֶר אֶבֶן נְמוּכָה, וְאֶפְשָׁר לָשֶׁבֶת עָלֶיהָ וּלְהַמְשִׁיךְ לְפַטְפֵּט, כְּמוֹ שֶׁהֵן עָשׂוּ כָּל הַשָּׁנִים. רִיקִי הִתְיַשְּׁבָה רִאשׁוֹנָה. הִיא פָּתְחָה אֶת הַיַּלְקוּט שֶׁלָּהּ וְהוֹצִיאָה מַחְבֶּרֶת חֶשְׁבּוֹן. הִיא דִּפְדְּפָה לַדַּף הָאֶמְצָעִי וְתָלְשָׁה אוֹתוֹ. "בּוֹאִי נִכְתֹּב כָּאן אֶת כָּל הַחֲלָקִים שֶׁל הַחִידָה, אוּלַי כָּכָה יִהְיֶה לָנוּ יוֹתֵר קַל לְהַגִּיעַ אֶל הַפִּתְרוֹן!" רִיקִי אָמְרָה וְהִתְחִילָה לִכְתֹּב:
אִמָּא שָׁלְחָה לִי מִכְתָּב.
הִיא מְדַבֶּרֶת בַּמִּכְתָּב עַל מִכְתָּב שֶׁאֲנִי שָׁלַחְתִּי לָהּ, וּבוֹ אֲנִי מְסַפֶּרֶת לָהּ עַל תְּקוּפָה קָשָׁה עִם חֲבֵרָה שֶׁלִּי וְעִם אָח שֶׁלִּי.
מֵעוֹלָם לֹא כָּתַבְתִּי לְאִמָּא שֶׁלִּי מִכְתָּב.
חֵלוּשׁ קָפְצָה מִגֶּדֶר הָאֶבֶן, וְלֹא שָׂמָה לֵב לַיַּלְקוּט שֶׁהִתְגַּלֵּץ' לָהּ וְנָפַל בַּחֲבָטָה עַל הָרִצְפָּה. נֵס שֶׁכָּל הָרוֹכְסָנִים הָיוּ סְגוּרִים.
"אֲנִי – כֵּן כָּתַבְתִּי מִכְתָּב לְאִמָּא שֶׁלִּי!
אוּלַי זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת הַחֵלֶק הָרְבִיעִי בַּחִידָה?"
רִיקִי הוֹסִיפָה בְּדַף הַחִידָה סָעִיף רְבִיעִי:
חֲבֵרָה שֶׁלִּי חֵלוּשׁ כֵּן כָּתְבָה מִכְתָּב לְאִמָּא שֶׁלָּהּ.
שׁוּב קָפְצָה חֵלוּשׁ מִגֶּדֶר הָאֶבֶן. הִיא הָיְתָה אֲדֻמָּה וְהַלֵּב שֶׁלָּהּ דָּפַק כְּמוֹ תִּזְמֹרֶת שֶׁל תֻּפִּים. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהִיא מִתְקָרֶבֶת לְפִתְרוֹן הַחִידָה שֶׁלָּהּ? יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁשְּׁתֵּי הַחִידוֹת הֵן חִידָה אַחַת בְּעֶצֶם?
"אַתְּ יְכוֹלָה לְהוֹסִיף סָעִיף חֲמִשִּׁי". הִיא אָמְרָה לְחֵלוּשׁ מַהֵר מַהֵר, בּוֹלַעַת אֲוִיר וּמִשְׁתַּעֶלֶת. "בַּסָּעִיף הַחֲמִשִּׁי תִּכְתְּבִי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִבַּלְתִּי תְּשׁוּבָה מֵאִמָּא שֶׁלִּי… הִיא בִּכְלָל לֹא רָאֲתָה אֶת הַמִּכְתָּב! הוּא הָלַךְ לְאִבּוּד! חִפַּשְׂנוּ אוֹתוֹ בְּכָל הַבַּיִת וְכִמְעַט הִתְיָאַשְׁנוּ!".
רִיקִי הִסְתַּכְּלָה עָלֶיהָ וְהַפָּנִים שֶׁלָּהּ נִהְיוּ אֲדֻמּוֹת. הֵן יָשְׁבוּ עַל הַגָּדֵר, אֲדֻמּוֹת כְּמוֹ זוּג דֻּבְדְּבָנִים מְתוּקִים, מַרְגִּישׁוֹת בְּתוֹךְ חִידָה אֲמִתִּית וּמוֹתַחַת מְאֹד. מְנַסּוֹת לְהָבִין מָה קוֹרֶה כָּאן.
"הִנֵּה הֵן, זוּג הַחֲבֵרוֹת הַטּוֹבוֹת שֶׁלֹּא יְכוֹלוֹת לְהִפָּרֵד!" הֵן הִתְעוֹרְרוּ שְׁתֵּיהֶן כְּמוֹ מִתּוֹךְ חֲלוֹם. עָמְדוּ שָׁם אִמָּא שֶׁל חֵלוּשׁ וְאִמָּא שֶׁל רִיקִי. "דָּאַגְתִּי לָךְ!" אִמָּא שֶׁל חֵלוּשׁ אָמְרָה, "כְּבָר לֹא יָדַעְתִּי מָה לַחְשֹׁב!"
"שְׁכַחְתֶּן אֶת עַצְמְכֶן לְגַמְרֵי", אִמָּא שֶׁל רִיקִי אָמְרָה, "נִרְאֶה שֶׁיֵּשׁ כָּאן דִּיּוּן חָשׁוּב… אוּלַי תַּמְשִׁיכוּ אוֹתוֹ אַחֲרֵי אֲרוּחַת צָהֳרַיִם?"
חֵלוּשׁ וְגַם רִיקִי הִנְהֲנוּ בְּכָל הַכֹּחַ. "אֶצְלֵנוּ", חֵלוּשׁ אָמְרָה לָהּ, "יֵשׁ שֶׁקֶט. תָּבוֹאִי וּנְפַעְנֵחַ אֶת הַחִידָה הַגְּדוֹלָה!"
"אֲנִי אָבוֹא", רִיקִי הִבְטִיחָה לָהּ. "אוֹכֶלֶת מַהֵר מַהֵר וּבָאָה".
"תִּזָּהֲרִי לִלְעֹס אֶת הָאֹכֶל לִפְנֵי שֶׁאַתְּ בּוֹלַעַת אוֹתוֹ", אִמָּא שֶׁל רִיקִי אָמְרָה וְהִתְכַּוְּנָה גַּם לְחֵלוּשׁ. הֵן הִגִּיעוּ לַקּוֹמָה הָרִאשׁוֹנָה. רִיקִי נִבְלְעָה בַּבַּיִת שֶׁלָּהּ, מְנוֹפֶפֶת לְחֵלוּשׁ לְשָׁלוֹם בְּדִיּוּק כְּמוֹ פַּעַם. חֵלוּשׁ הִמְשִׁיכָה לַעֲלוֹת עוֹד שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת. בְּעוֹד חֲצִי שָׁעָה הֵן נִפְגָּשׁוֹת שׁוּב, הִיא יָדְעָה. וְזֶה הוֹלֵךְ לִהְיוֹת מִפְגָּשׁ מְעַנְיֵן!
שְׁאֵלַת מַפְתֵּחַ: הַאִם הִרְגַּשְׁתֶּם פַּעַם שֶׁהַפִּתְרוֹן קָרוֹב וּמְדַגְדֵּג וּמְשַׂמֵּחַ אֶת הַלֵּב?